במקרים רבים אפילו כשמדובר בנזקים שכביכול הטבע יצר, ישנו אחראי אנושי מאחורי כן לנזקים השונים. כך גם בתקופת החורף, שבה מזג האויר אינו רגוע, וישנם נזקים שונים כמו למשל חפצים מתעופפים ברוח שגורמים לפגיעה בגוף או ברכוש, עצים שנפלו על מכוניות חונות או בתים, מיטלטלין שנפגעו מהשיטפון, בתים מוצפים ועוד. כנגד נזקים אלו עומד ביטוח דירות או ביטוח תכולת דירה. אלו עשויים לפצות על נזקים מסערות – לרבות נזקים מן הגשם, ברד, שלג, רוח, שיטפון ונזקים שנגרמו על ידי ברק, למעט נזקי נזילות שאין להם כיסוי בפוליסה.
כדי לקבל פיצוי, יש להגדיר
על מנת לעמוד בתנאי הפיצויים המוענקים באמצעות הפוליסה, יש לענות על ההגדרות כפי שהן רשומות מראש בחוזה. לדוגמה – אילו הפוליסה טוענת כי ישנו כיסוי למצב שבו בית ניזוק משברי זכוכיות ומשברי חפצים כתוצאה מרוח פרצים שחדרה לבית – מה שנהוג בדרך כלל לכלול בפוליסה כפרמיה מוגדלת, אזי הדיירים יפוצו בהתאם לתנאים. אם כן, יש להגדיר בדיוק מה היא "סערה" או "סופה", כדי שניתן יהיה להוכיח את הצדקת הפיצוי.
אחריות של רשויות מקומיות
הדיירים אינם האחראים היחידים לנזקי מזג האויר בחורף, אם כי גם הרשויות המקומיות, שמחויבות לרשת מערכת ניקוז ותיעול למי הגשמים. מבחינת העניין, הצפה אינה דבר בלתי צפוי ולכן היערכות לא נכונה אינה יכולה להצדיק טענה של "כוח עליון" מפי הרשות המקומית.
על מי להטיל את האחריות?
על מנת להגיש תביעת פיצויים בנושא כגון זה, יש להתייעץ עם שמאי וכן עם עורך דין מובהק לתחום, על מנת שיאפשר קבלת פיצויים מקסימלית בהתאם למקרה. במקרה זה, אותו עורך דין ינהל את התכתובת, הדיונים והמקרה מול חברות הביטוח, הרשויות והגורמים הרלבנטיים.