בכל מה שקשור לרפואה, יש למקבל הטיפול ולמטפל הרפואי זכויות וחובות למיניהן המעוגנות בחוק. המשפט הרפואי יטפל באותה מערכת יחסים בין המטפל למטופל שנרקמת ביחד עם זויות החולה, הסכמתו מדעת, זכותו למידע ולאוטונומיה, סודיות רפואית, פונדקאות ועוד. ההיבטים המשפטיים נמתחים על פני שטח בנוי לאורך היסטוריה שלמה של דיונים משפטיים ופסקי דין וכן על פני מקרים שיש לפתור אותם באמצעות עורך דין אשר יחתור לפסק דין תקדימי בנושא. נושא רשלנות רפואית זוכה להגדרה המבוססת בסעיפים 35-36 בפקודת הנזיקין. על מנת להראות מקרה רשלנות רפואית יש להוכיח כי חלו שלושה תנאים.
מה יש לטעון כדי להוכיח רשלנות רפואית?
כדי לטעון ל
רשלנות רפואית, יש להוכיח שלושה דברים: ראשית – התרשלות שקרתה מצד הרופא – חובת הזהירות, שנית – קיומו של הנזק ושלישית – שישנו קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות. כאשר ישנו קיום מצטבר לשלושת הסיבות האלו גם יחד, אפשר לומר שקרתה פה רשלנות רפואית, עליה ניתן לדרוש סעדים.
מה אומרת חובת הזהירות?
לפני ביצוע הטיפול, היה על הרופא לערוך בדיקות מקדימות כדי להעריך את המצב ההתחלתי בו שרוי המטופל, כמו גם לתשאל אותו בנושא לבריאותו. על הרופא להציע דרכים חלופיות ולבחור מתוכן את הדרך המתאימה לאחר בדיקת השיקולים השונים. יש לשתף את המטופל בהחלטה ופעמים רבות המטופל מעורב בה.
האם ישנה אפשרות להתרשלות של המטופל?
במידה והמטופל טוען לרשלנות רפואית מצד הגורמים המטפלים, חובת ההוכחה חלה על המטופל. כל עוד נוצר הקשר בין המטפל למטופל, האחריות שבטיפול היא על המטפל, כל עוד עליו להסביר היטב הן את ההליך הרפואי שבו ינקטו וכן את השיקולים לבחירתו, כמו גם את הסיבוכים האפשריים עד אשר המטופל יבין את משמעות העניין.