תרגום נוטריוני, הינו
תרגום משפה זרה של מסמכים רשמיים – כשאותו תרגום משמש אישור לנכונות הפרטים הכתובים בו, ושלא נשמט, שונה או עוות המסר במעברים בין השפות. ישנה משמעות לסמכותו של נוטריון לערוך תרגום נוטריוני מסוג זה – זו יכולה להיות גם משמעות משפטית. סעיף 7-5 לחוק הנוטריונים מתאר את סמכותו של הנוטריון וטוען כי הנוטריון יהיה רשאי לאשר את הצהרתו של המתורגמן, וכי מה שתורגם מבטא במידה המדויקת ביותר את מה שכתוב בשפת המקור. לפיכך, ניתן ואפילו רצוי לפנות אל נוטריון המעניק בעצמו את אותם שירותי תרגום.
באילו מקרים נעזרים בנוטריון לתרגום?
בדרך כלל, אנשים יפנו אל
נוטריון במידה והם זקוקים לאישור סיום לימודים כנדרש בחו"ל, כלומר תרגום משפה אחרת לעברית, וגם להיפך – תרגום מעברית לשפת היעד, כשמנסים להתקבל עם תעודות שניתנו בארץ – למוסדות לימודים בחו"ל. בנוסף, ישנם תצהירים שמשרד הפנים או השגרירות נזקקים להם על מנת לאשר שירותים או סטטוס אותו מבקש אדם לאמץ.
חשיבות המסמך הנוטריוני
בהיבט המשפטי, מדובר על מסמך אשר קביל בעיני בית המשפט, ויכול לשמש כראיה. אין לסתור את אותו מסמך תרגום נוטריוני, אלא אם הובאה ראיה לבית המשפט שמוכיחה מעשה רמייה, או למעט פנקסים ציבוריים שמורים אחרת. מטעמים אלו, לא מעט פעמים אותם נוטריונים הינם עורכי דין מוסמכים.
הצהרה אחרת או תצהיר של המתרגם
בשנת 2004 שר המשפטים התקין תקנה אשר על פיה גם מתרגם במקצועו יכול לאשר את נכונות המסמך שתורגם ולתת לצורך העניין הצהרה על כך מול מתרגם. משרד המשפטים יגבה את המסמך הזה, והוא יכול להיות מכובד לכל מטרה כמעט ברחבי העולם. בישראל – מסמך זה יהיה תקף בכל תחום למעט אצל רשם המקרקעין, הרשם לעניין ירושה, וגם משרד הרישוי.