הפרת זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים ברשת האינטרנט

הזכויות לקניית רוחני ולזכויות יוצרים ברחבי האינטרנט מוגנות, וניתן לתבוע בגינן מכוח העיגון בחוק זכויות יוצרים משנת 1911, וכן מכוח פקודת היוצרים שמשנת 1924. אתרי אינטרנט נושאים עימם מידע רב, שאינו תמיד יכול להיות מבוקר באופן מיידי. מדובר על כלי שהפעלתו מצריכה ממון רב הניתן מידי משקיעים. הממון הזה משמש בין היתר גם לצורך מסחר, שיווק ופרסום – שהוא יד ימינם של עסקים קטנים גדולים במשק הישראלי ובעולם כולו. לעתים, בתום לב או שבכוונה תחילה, מועתק תוכן רוחני או  ויזואלי ממקור אחד לשני – מה שמחייב התייעצות עם עורך דין דיני רשת.

מתי לחשוש בדבר העתקה?
נטל ההוכחה לטענה כי התרחשה העתקה של תוכן – רוחני או מוחשי, מוטל על כתפי התובע. יצירה של תוכן נערכה לאחר עמל ויגע של ימים כלילות – במיוחד כדי למשוך קהל אל תוכן ייחודי ולזירת מסחר אטרקטיבית. ניתן להעתיק לעתים את הפונטים על אף שהם ייחודיים ואת הגוון, את המלל או את התמונה וזאת מבלי לייחס קרדיט לכותב או לצלם, וזאת לפי התנאים הכתובים בחוק ובתקנות.

מתי יקבעו פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק?
בסעיף 3א´ לפקודת זכויות היוצרים, ניתן לתבוע בין 10,000 ל- 20,000 שקלים חדשים, כשהדילמה היא האם לתבוע עבור כל הפרה לחוד את הסכום הזה, או לגבש את כל ההפרות יחדיו לכדי יצירה אחת שיש לפצות בגין הפרת זכויות היוצרים שלה. לצורך העניין בית המשפט יקבע אם מדובר בהפרה בודדת או במספר הפרות.

מספר מבחנים שיש לבחון לפני שפוסקים סכומי פיצויים
בוחנים האם ההעתקה העלתה או הורידה מערך היצירה, או שעורכים את מבחן הערך הכלכלי העצמאי(האם יש לפצות בנפרד על כל הפרה או לגבש את כולן ביחד), בנוסף – בוחנים בכל אלמנט את מידת ההשקעה הנפרדת – האם עוצב אחרת או שהינו יחידה נפרדת מהאתר למשל.