העסקים מובילים לצמתים ולדרכים שונות שלעתים מתנגשות האחת בשנייה ולעתים מצטלבות, לכל צד ישנם האינטרסים שלו אל מול התלות בצד האחר – השותף, הקולגות, הלקוחות והספקים. סכסוך יכול להפתר פעמים רבות ברצון כל הצדדים המעורבים בעניין, וזאת מבלי שיהיה צד שלישי שופט ומחליט עבור שני הצדדים, אלא בדרך של פשרה, לוקח מכאן ונותן מכאן. בישראל, הליך גישור ופישור אלו מנגנונים ליישוב סכסוכים שנפתרים מחוץ לבית המשפט. בכך, ויתרו מראש על הבירוקרטיה ועל המלחמה, על השקעת משאבים, - כסף, רגשות ואנרגיה ובעיקר זמן בהגשת מסמכים, פתיחת דיונים נוספים ועוד.
השינוי מתחיל בכל אחד ואחת
הגישור ניתן למי שבוחר בו, ולכן צריכה להיות כוונה ורצון מכל צד שניגש לגישור, עד שמגיעים אל האמצע, אל הפשרה. אנשים שנכנסים לדיון ואל הלא נודע במתח ובדריכות, בסופו של דבר מכוונים את אנרגיית הקרב אלי שחרור, השלמה וחשיבה הוגנת לשני הצדדים. אמנם אכן עולים בתהליך הזה רגשות ומשקעים שהביאו את הצדדים להליך, אולם כך משחררים את המטען העודף, באופן מעשי, ממוקד ושכלתני.
יישוב מחלוקות בסיועו של עורך דין
עורך דין שיש לו את הסמכות גם לגשר ולפשר בין צדדים בעסקים חותר לתוצאה האפקטיבית והנכונה ביותר שניתן להפיק מהסיטואציה. המטרה מכוונת אל הדרך או אל היעדים. השאלה היא על מה מניחים את הפוקוס של הדיון – בדרך כלל הוא על הצד המסחרי של העניין, ולא על הזכויות בבית המשפט.
למה גישור ולא מו"מ?
בדרך כלל, משא ומתן הוא מקום למלל רב, רב מאוד עד אשר מגיעים לבטן העניין. מבחינה זו, לא מספיקים ולא שומרים אנרגיות באופן נכון כדי לדון בצורה ממוקדת בעניין בו רוצים באמת לטפל. מדובר במשחק של כוח שבו אחד גובר על השני או להיפך. הגישור מביא לאמצע, לאפשרות לדיאלוג ברמה הפשוטה ביותר.