שיהיה בר ביצוע באותה מדינה שבה ניתן, הוא אינו ניתן לערעור (מה שנקרא "פסק דין חלוט") והוא ניתן לאכיפה בישראל – כל עוד אינו סותר את תקנות הציבור. המטרה היא ליישם את החוק במסגרת החוק הקיים בישראל ולא באופן שנוגד את רוח החוק במדינה.
בישראל אוכפים גם פסקי דין אשר ניתנו באמצעות בתי משפט תחת ריבונות מדינה זרה. על מנת שיכנס לתוקף וייאכף, עליו להיקלט במשפט הישראלי, כשהמסילה לאכיפתו היא על פי החוק לאכיפת פסקי חוץ. על מנת שפסקי חוץ יאכפו, עליהם לענות על תנאים מסויימים
פסק חוץ בסמכות הדין הבין לאומי
הכרה בתוקפו של פסק דין "חוץ" תלוי בסמכותו של הדין הבין לאומי – אילו פסק דין "חוץ" לא ניתן בסמכותו, לא יהיה קביל גם בישראל. עניין הסמכות חל במידה ובית המשפט בו נפסק אותו פסק דין היה ממוקם במדינת מושבו הקבוע של מי שקיבל את פסק הדין הזה, או אם האדם נמנה בין אזרחיה.
האם ניתן לערער על פסק הדין הזה?
רצוי
להתייעץ עם עורך דין מתאים כדי לברר אם ישנו מקום לערעור – במדינת החוץ. אילו הוא ניתן לערעור שם, קל וחומר שלא יהא אכיף במדינת ישראל. ישנו יוצא מן הכלל בתחום המזונות לפי סעיף 8: ניתן לאכוף בישראל פסק דין זמני או שיש לו מעמד של צו ביניים, גם אם הינו ניתן לערעור – כשהעיקר הוא קיומם של שאר התנאים הנדרשים.
אין סתירה עם תקנות הציבור
התנאי הנ"ל נחלק לשניים: עליו להיות בכפיפה אחת עם שאר פסקי הדין בישראל, או שעליו להיות כזה, שאינו פוגע בתקנות הציבור. לצורך הדגמה, ניתן לקחת מקרים של ענישת עונש מוות במדינות מסוימות בעולם, בעוד בישראל לא קיים כזה סוג של ענישה.