עיכוב הליכים משפטים

חוקי המדינה קובעים כי כל אדם או נאשם יכול להגיש בקשה לעיכוב הליכים משפוטים אל היועץ המשפטי וזאת בתנאי שלא ניתנה הכרעה. במידה והתקבלה הבקשה על ידי היועץ המשפטי למעשה מוקפאים ההליכים המשפטים לאחר שהוגש כתב האישום עד להודעה חדשה מצד היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי מעביר את הודעתו בכתב לבית המשפט בו מתנהל ההליך המשפטי. לשופט שיושב בבית המשפט אין שיקול דעת והוא מחויב להספיק את המשפט עד לקבלת עדכון.

מהי הבקשה?
בבקשה לעיכוב הליכים משפטיים יש לפרט ולהסביר מהם ההליכים המדוברים וזאת לצד פירוט הסיבות השונות שלדעת הפונה מובילות לבקשתו לעיכוב ההליכים המשפטים. הבקשה צריכה להיות מנוסחת בצורה עכזו שתשכנע את התובע בתיק להקפיא את ההליך ולעכבו.במידה והתובע משתכנע הוא צריך לכתוב מכתב עם המלצה לפרקליטות המדינה ושם מתגבשת ההחלטה הסופית הנוגעת למעביר הבקשה לצד היועץ המשפטי לממשלה.

אילו שיקולים משפיעים על ההחלטה?
ישנם מספר שיקולים מרכזיים שמשפיעים על ההחלטה לעיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה הסכמת הנאשם לשמש עד מדינה, חוסר ראיות, העדר עניין לציבור ונסיבות אישויות מיוחדות.  פרקליטות המדינה מקבלת את המכתב ודנה בכך על פי הסעיפים השונים ומידת השפעתם על ההחלטה.

האם ניתן לערער על החלטה?
החלטתו של יועץ הממשלה בנוגע לעיכוב ההליכים אינה סופית והיא ניתנת לערעור. היועץ המשפטי לממשלה יכול להתנות את עיכוב ההליכים בתנאים שונים כמו הבעת חרטה מצד הנאשם, התחיבויות שונות לא לבצע את העבירה או עבירות דומות בעתיד וכדומה. במידה והנאשם לא עמד בהתחיבותו וחזר על העבירה למרות שהתחייב שלא, היועץ המשפטי רשאי לחדש את ההליכים המשפטיים נגדו.  חידוש הליך פלילי בעבירה שמוגדרת כפשע ניתן לדש עד חמש שנים מיום עיכוב הההליך. עבירה שמוגדרת כעוון ניתן לחדש רק עד שנה ממועד קבלת עיכוב ההליך