המצאת הדפוס שינתה את התפיסה של החברה בנוגע לקניין רוחני, ובתקופה זאת נוצר גם הצורך בחקיקה למען זכויות היוצרים, על מנת למנוע גניבה של יצירה או שימוש ללא רשות של יוצר.
חוק זכויות היוצרים נותן הגנה ליוצר או אמן, מפני שימוש לא חוקי של יצירות או קניין רוחני אחר ומונע מאנשים לגנוב ולהשתמש ביצירות של אחרים, למטרות רווח אישיות. חקיקה למען זכויות של יוצרים קיימת בגרסאות שונות מאז המאה ה-15, ומטרת החוק להגן על הרווח הכלכלי של יוצרים והוגי הרעיונות. הדפוס אפשר הנצחה של רעיונות בכתב, מה שאפשר יצירת רווח מקניין רוחני ויצר שיח ציבורי אודות הזכות המוסרית להגנה מפנה גניבת רעיון או שימוש ללא אישור.
אילו יצירות מוגנות תחת החוק?
למרות התפיסה הרווחת, חוק זכויות ליוצרים אינו כולל רק אמנות וההגנה של החוק מקיפה גם מחזות, ספרות, מאמרים, רעיונות ועוד. בנוסף לציורים, שרטוטי רשמים ואיורים, החוק מגן גם על רעיונות שמעלים לכתב ועל יצירות מוסיקה, אדריכלות, פיסול, קולנוע, צילום וכדומה. למעשה כל ביטוי אישי ומקורי יכול לזכות להגנה משפטית, אך יש לעגן את היציאה תחת החוק, לפי הנהלים ובעזרת נוטריון או ערך דין.
מתי החוק אינו תקף?
חוק ההגנה לזכויות יוצרים לקניין רוחני אינו כולל יצירות ורעיונות בעלי אופי אמורפי וערטילאי ויש צורך שהיצירה תהווה כלי לביטוי רעיון – יצירה שאינה מכילה רעיון שבא לידי ביטוי לא תכלל תחת חוק ההגנה ליוצרים. מטרת החוק להעניק ליוצרים הגנה כלכלית ולכן יש חובה ליצירה להיות בעלת רעיון מבוסס, ולא יצירות ערטילאיות שלא ניתן לשווק לציבור.
כיצד החוק נאכף בישראל?
בשנת 2007 נחקק חוק חדש בישראל, אשר אוכף ומעגן יצירות בעלות האפיינים שפורטו במאמר זה. החקיקה מעניקה לגיטמציה ליוצר, לעשות שימוש ביצירה למרות רווח כלכלי ופרסום, השכרה, שידור במדיה וכדומה. על מנת לאכוף כל יצירה ספרותית, אמנותית או תרבותית, יש לפנות לעורכי דין לענייני זכויות יוצרים כדי לרשום יצירה ולעגן אותה בחוק.