קטין יישפט בבית דין לנוער – בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, ואולם ישנם מקרים בהם הדיון בשלומו ואודות שיקומו של הקטין יתרחש בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט יסבור אחרת. גם מעמדו של חולה נפש במשפט הפלילי משתנה בהתאם לחוק.
קטין מוגדר בחוק כבן פחות משמונה עשרה שנים – וככזה יישפט אילו כתב התביעה מוגש בעודו קטין. בית המשפט יפעל על פי כללים מסוימים בהתאם לחוק כל עוד מדובר בקטין, וכאשר ישנו דיון בדלתיים סגורות יתקיים גם צו איסור פרסום, אלא אם ישנו אישור של בית המשפט. הפרדיגמה עליה נשען החוק הוא חתירה לפרטיותו של הקטין ולטובתו בכפיפות לצרכיו הטיפוליים כדי לצמצם את הנזקים שייעשו לו. כל אנשי המקצוע העוסקים בעבודות התחקור והייצוג שלו יהיו מוסמכים לכך באופן מיוחד.
איך ניתן לצמצם נזקים לקטין?
השוטרים שמטפלים בקטין יהיו חוקרי נוער ועובדים שיעברו הכשרה מיוחדת על הכשרתם כשוטרים, בזמן עבודתם ימנעו את חשיפתו של הקטין לציבור, או לבדיקת פוליגרף (עבור מי שגילו נמוך מ- 14). אילו הקטין בגיל שבין 14-16 ניתן לבדוק אותו בפוליגרף אם מדובר בזירת פשע שיש בה עניין לציבור והוריו הסכימו לעניין, כשישנה תמיכה בכך גם מידי קצין הנוער המרחבי. גם עורך דין פלילי שיטפל בו יוסמך לטפל בעבירות קטינים.
מהו מעמדו של חולה נפש?
מעמד חולה הנפש שבמשפט הפלילי יוגדר בחוק כמי שאין לו שליטה או היעדר רציה שמשמעה – חוסר שפיות. כלומר, החוק ייחס את השליטה לכך שאותו אדם יכול לשנות את התנהגותו מזו הקודמת, להתנהגות שנובעת מרצונו. במידה שיוחלט כי עליו לקבל עונש, יאלץ להכנס לטיפול בבית חולים לחולי נפש, כלומר – לא ישוחרר.
מעשים פליליים בלתי רצוניים
ישנו מונח שנקרא "אוטומטיזם שפוי" – כלומר אלו מעשים פליליים שאינם רצוניים, ואדם יבצע אותם מתוך חוסר הכרה או אי שליטה על תנועותיו, כדוגמת רפקסים בלתי נשלטים, היפנוזה, מקרי הלם, תגובות כלפי גירויים חיצוניים ועוד – אלו מצבים הפוטרים את אותו אדם מאחריות פלילית.
.jpg)
