תביעה יצוגית היא הליך משפטי, שבו אדם מגיש באמצעות עורך דין מתאים תביעה בשם קבוצה שלמה, כשהוא תובע בשם הקבוצה את הזכויות הרלבנטיות המשפטיות. לאחר הגשת התביעה, הגורמים המעורבים מגיעים להסדר פשרה ביניהם שמתאימה לכל הצדדים.
הגשת תביעה ייצוגית מאת אדם יחיד בשם קבוצה אותה הוא מייצג כרוכה בהליך שבו בהמשך ישנה פשרה בין הצדדים. על מנת שההסדר זה יאושר על ידי בית המשפט, בית המשפט יגדיר את הקבוצה שלדידה יחול הסכם הפשרה. לעתים ההסדר ירחיב את הקבוצה הזכאית או שלעתים היא תצומצם, ביחס לקבוצה אותה הגדיר התובע בעת שהתביעה הוגשה, ואילו ההסדר יחול ויחולק בין כל חברי הקבוצה שבית המשפט הגדיר. סיומו של הסדר הפשרה יהא במימושו. 
תביעה ייצוגית יכולה להגיע לסכומים נכבדים
תחולת הסדר הפשרה
הסדר הפשרה יחול באופן אוטומטי, ומבלי שיהיה צורך להוכיח השתייכות של אותו חלק מן הקבוצה. ההסדר חל עליו כאילו הסכים להגשת התביעה בשמו, וכן לפיצוי שיוצע לו במסגרת ההסדר לפשרה בתביעה הייצוגית. לפני אישור ההסדר בידי בית המשפט, יועבר לגורמים אשר נקבעו כחוק שיבחנו ויביעו דעתם בנושא. לפיכך, בשלב המקדים לאישור יפורסם ההסדר על מנת שאותו בן קבוצה יהיה יכול להגיש התנגדות או פרישה מאותה הקבוצה.
שלב הגדרת בני הקבוצה
על מנת להבין מה יהיה היקף ההסדר בהתאם לגודל הקבוצה, רצוי להתייעץ עם עורך דין מהתחום, ולבחון את המשך הגשת התביעה – האם יהיה כדאי להגיש תביעה אם לאו. הגדרת בני הקבוצה אינו השלב היחיד בו בית המשפט מתערב, אלא שיתערב גם בבדיקת הפשרה ההוגנת לכל החברים בקבוצה.
גמול יחסי לתובע הייצוגי
ישנו ניגוד עניינים בין האינטרס של התובע בשם הקבוצה ובין חברי הקבוצה – חברי הקבוצה מעוניינים במינימום הוצאות, מקסימום גמול ובפרק זמן סביר ולמולם התובע הייצוגי מעוניין בגמול המיוחד לו, היות שהוא מקדיש ממרצו, זמנו וכספו כדי להשיג את המטרה, לעתים לאורך שנים. מתוך כך, עורך דין מומחה לנושא ידע לכוון לאינטרסים של התובע ומבלי שיפגעו באלו של הקבוצה.