הסגת גבול מוגדרת על פי החוק כאדם הנכנס לנכס או על פניו שלא כדין ונשאר בו שלא כדין. במטרה להפחיד את המחזיק בנכס, להעליבו או לעבור עבירה כזו או אחרת. במאמר הבא נפרט על המקרים שנחשבים להשגת גבול
פלישה לנכס בצורה זו או אחרת, שלא באישורו של בעל הנכס, תיחשב כהסגת גבול, זאת על פי סעיף 447 לחוק העונשין, אשר מסביר במספר מובנים מה ייחשב כהסגת גבול. במקרים הפחות גרועים, צפוי העובר על חוק זה למאסר של שנתיים. במקרה שהאדם הפולש מחזיק בידו נשק חם או קר במטרה לאיים על בעל הנכס, דינו – מאסר של ארבע שנים. עם זאת, יש מספר דברים שכדאי לדעת כשרוצים להחשיב פלישה כהסגת גבול.
המחזיק בנכס
רכוש, או נכס במקרה שלנו, הוא מונח אשר בו משתמשים על מנת להגדיר דבר השייך לאדם מסויים. אין הגדרה ברורה לאדם אשר מחזיק בנכס, שכן הוא אינו חייב להיות הבעלים הרשום של הנכס. אפילו אחזקה זמנית (חופשה בבית מלון) יכולה להחשיב אדם כמחזיק בנכס.
הסגת גבול
כניסה לנכס ללא רשות המחזיק בנכס המהווה הסגת גבול, היא לא בהכרח כניסה דרך הדלת הראשית כפי שאנו מכירים. ישנם מספר מקרים בהם ניתן להבדיל בין כניסה, לבין הסגת גבול. לעיתים גם נקישה ממושכת על דלת הנכס תיחשב כהסגת גבול, גם צלצול כרוני בפעמון יקבל את אותו משקל.
פלישה לנכס - עד ארבע שנות מאסר
זה מה שנשאר
אם האדם אשר מסיג גבול נשאר בנכס לאחר הכניסה אליו או על פניו, יכול המקרה להיחשב לעבירה פלילית. אם בעל הנכס מפציר באדם לעזוב את המקום והוא נשאר בו בניגוד לרצונו, הרי שכאן הסגת הגבול הופכת לעבירה פלילית לכל דבר, עליה ניתן להתלונן בבית המשפט ומומלץ לשכור
עורך דין אשר מתמחה ב
דין פלילי לשם כך.
שלב ההרשעה
בכדי להרשיע אדם אשר עבר עבירה של הסגת גבול, צריך עורך הדין של הנאדם להוכיח שהכניסה לנכס נעשתה על מנת להפחיד או לבצע עבירה הקשורה בבעל הנכס. מחזיק הנכס אגב, לא חייב להיות בנכס בזמן הסגת הגבול. גם אם שמע בדיעבד שמישהו פרץ לביתו, זה נחשב להקנטה וביצוע עבירה על פי בית המשפט.