החוק שנחקק בשנת 1994 נועד להגן על בעלי החיים מפני מתעללים והוא קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שעבר עבירה כזו. שלל סעיפי החוק וחובת אכיפתו מוטלים על שר החקלאות
זכויות בעלי חיים נועדו להכיר בבעלי החיים כבעלי זכויות מלבד בני האדם, תוך כדי התחשבות בצרכים הבסיסיים שלהם. על פי התפיסה של זכויות בעלי החיים, יש צורך בשינוי רדיקלי של איך שרואים את מעמדם בחברה כבעלי זכויות ולא כרכוש. החוק לאיסור התעללות בבעלי חיים נחקק בשנת 1994 ומאז הוא כל הזמן עובר שיפורים וניסוחים שונים אך הוא ברור ואינו משתמש לשתי פנים. בנוסף לחוק זה, ישנם מספר חוקים בישראל הנוגעים לזכויות בעלי חיים ביניהם החוק להגנת חיות הבר שחוקק ב-1955 והחוק לצער בעלי חיים הנוגע לניסויים בבעלי חיים.
איסור על התעללות
חלק מהדברים המעוגנים בחוק הוא כמובן האיסור על התעללות בבעלי חיים, אקט אשר מהווה
עבירה פלילית. בסעיפי החוק נכתב בין היתר כי לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי. בנוסף, החוק מדבר גם על קרבות בין בעלי חיים, או שיסוע של בעל חיים זה או אחר. העונש הצפוי כאמור למי שעובר על אחד מסעיפי החוק הוא עד שלוש שנות מאסר.

למתעללים בבעלי חיים צפוי עונש של עד שלשו שנות מאסר
ניסויים וחיות בר
שני החוקים הנוספים מלבד חוק ´צער בעלי חיים´ הם החוק המגן על חיות הבר, אשר נוגע לחוקים על החזקת חיות בר וסחר בהן. כמו כן, החוק לניסויים בבעלי חיים מסדיר את נושא הניסויים וקובע כללים לניסויים אלה ורישוי מוסדות אשר מותר להם לערוך ניסויים בבעלי חיים.
פתרונות ועונשים
בעלי חיים משוטטים נתונים לסכנת התעללות גדולה יותר מבעלי חיים הנמצאים בבתים ותחת השגחה תמידית. לכן, שר החקלאות אמור לקבוע דרך שבה תפעל המדינה בכדי לצמצם את התרבות בעלי החיים המשוטטים. העונשים משתנים מסעיף לסעיף בחוק, וחלקם כוללים מאסר של שנה, שלוש שנים, או קנס. כמובן של
בית המשפט יש את האפשרות לשקול את גובה העונש בהתאם לנסיבות.