כל זוג צעיר חולם לקנות דירה משלו בה יוכלו לגדל ילדים ומשפחה, ולמעשה להשתקע. מכיוון שהסטטיסטיקה של הזוגות שמתגרשים רק עולה, גם עניין חלוקת הרכוש בכלל והדירה בפרט, מגיעה הרבה יותר לדיונים בבית המשפט
בכדי לבחון את המקרה הנ"ל, נמחיש את הבעיות אשר יכולות לצוץ על חלוקת דירה כאשר זוג מחליט להתגרש. לפני כשנה וחצי התנהל משפט שבסופו קבעו השופטים שבעל יעביר לאשתו כמחצית מן הזכויות בדירה שרשומה על שמו, דירה שרכש ללא משכנתא ובתקופה של ארבע שנים לפני הנישואין וגם לפני שהכיר את אשתו. באותה דירה הזוג התגורר בחלק מ-15 שנות נישואיהם.
הליך המשפט
בית המשפט הסתמך על עדות האישה שטענה כי בכוונתם היה למכור את הבית ולרכוש בית חדש, בנוסף לחסכונות המשותפים שלהם. חבר המשפחה חיזק את עדותה, כשאמר שהוא היה נוכח במו"מ לרכישת דירה חדשה. לבסוף, העדויות הללו היו גורליות בהכרעת השופט שכאמור, פסק למתן חצי מזכויות הדירה לאישה.
ערעור
הבעל כמובן לא ויתר וערער לבית המשפט המחוזי. ערעורו התקבל. בית המשפט המחוזי התייחס לסעיף מיוחד בחו יחסי ממון בין בני זוג, אשר מוציא את הרכוש שנרכש לפני הנישאוין מכלל הנכסים אשר צריך לחלק כשמחליטים להתגרש.

רכישת דירה לפני החתונה - בית המשפט לרוב יחלק את הנכס במקרה של גירושין
ערעור נוסף
האישה הגישה לעליון ערעור נוסף, וגם הוא התקבל. העליון למעשה החליט שהאישה זכאית לחצי מהזכויות על הדירה מכיוון ששניהם חיו בה לאורך שנים, בה ראתה האישה כנכס המשותף לשניהם. כמובן בהסתמך על העדויות שמצהירות על כוונת רכישת דירה משותפת של בני הזוג באמצעות מכירת הדירה הזו.
מקרים נוספים
בית המשפט העליון עד היום קובע בהסכמי גירושין כי לאישה מגיע חצי מהזכויות על הדירה, גם אם היא נרכשה טרם הנישואים על ידי אחד מהצדדים. כמו כן, אם בוצע בה שיפוץ, או שיש כל ראייה כלשהי שהאישה (או הבעל) היו שותפים להתפתחות הדירה ולתחזוקה.