במדינת ישראל, כמדינת חוק, כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות בסיסיות לרבות זכויות כמו חופש תנועה, חופש ביטוי וכו. מקורן של זכויות אלה נעוץ בחוקי היסוד השונים כגון חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וכן, יתר חוקי היסוד השונים. על אף שזכויות חיוניות אלה נשמעות לכולנו כזכויות טריוויאליות ישנן לא מעט קבוצות באוכלוסיה וכן אנשים פרטיים, גם כיום במדינת ישראל, אשר טוענים כי זכויותיהם הבסיסיות נפגעות ונשללות שלא כדין.
ארבע זכויות בסיסיות
בבואנו לדון בתחום זכויות אדם חשוב להדגיש כי ישנן ארבע זכויות מרכזיות- אבני יסוד בתחום זה, מהן נגזרות זכויות משנה נוספות. זכויות אלה הן הזכות הבסיסית לשיווין, הזכות לחירות, הזכות לכבוד והזכות לחיים ובטחון. ארבעת זכויות אלה למעשה מקפלות בתוכן זכויות נוספות כגון חופש הביטוי, חופש הדת והמצפון, חופש ההתאגדות, הזכות להליך הוגן, הזכות לשם טוב, חופש העיסוק ועוד.
הכרה עולמית בזכויות בסיסיות
כלל המדינות החברות באו"ם חתמו בשנת 1948 על אמנה אשר קובעת כי אותן מדינות מכירות בזכויות הבסיסיות של כלל בני האדם, ללא תלות בשאלת אזרחות ו/או תושבות, המצויים בשטחם. רוב המדינות המערביות כיום מיישמות אמנה זו הלכה למעשה ובכך מונעות הן כל פגיעה אפשרית באזרחיהן על ידי תושבים אחרים ו/או על ידי השלטונות.
מעמדן החוקי של זכויות אלה
על אף שמדינת ישראל חתומה על אמנה זו, אין בישראל חוקה אשר מסדירה את מעמדם החוקי של זכויות אלה ומשכך נדרשה דרך אחרת לשם הבטחת הזכויות. הדרך שהונהגה היא חקיקה של חוקי יסוד שהינם חוקים בעלי מעמד על חוקי, הקובעים תנאים והגבלות לשינוין בין היתר עמידה בפסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר קובעת מספר תנאים אשר צריכים להתקיים בחוק הנוגד את האמור בחוק היסוד.
התמודדות עם הפרה של זכויות יסוד
כל אדם אשר לטענתו הופרו זכויותיו הבסיסיות שלא כדין, רשאי לפנות למערכת בתי המשפט שתפקידה העיקרי הינו שמירה על כך שכל אדם, באשר הוא אדם, יזכה לקבל את היחס המתאים. חשוב להדגיש כי כיום ישנם גופים וארגונים שמהותם היא שמירה על
זכויות אדם בישראל. בג"צ הוא הכתובת הנכונה לבירור ושפיטה בכל מקרה של הפרת זכויות אדם.
