עורך דין לענייני משפט בינ"ל פרטי

משפט בין לאומי פרטי מערב יסוד זר עם רלבנטיות משפטית. הוא יכול לעסוק בשלוש סוגיות ייחודיות- סמכות השיפוט בה דנים בעניין, הדין שחל על העניין ונפקות ההכרעה המשפטית הזרה בפני הערכאות המקומיות.

משפט בין לאומי פרטי הינו ענף משפטי של כל מדינה, באופן פנימי – ואינו ענף משפטי בין לאומי. הזיקה הבין לאומית הפרטית החלה דרכה במשפט העברי בימי המנדט הבריטי, עם החלת סימן 46 לדברי המלך. הזיקה הזו לא נשמרה עד לימים אלו. המשפט הבין לאומי הפרטי נחקק בפסיקה ודרך החקיקה הישראלית. מדובר על חוקים שמתייחסים בעיקר על אכיפת פסקי חוץ ואודות סעיפים בחוק הירושה, הכשרות המשפטית, האימוץ, העונשין, האפוטרופוס וחוק השטרות. כדי שאדם מסוים יוזמן לדין משפט בין לאומי פרטי, מספיק שיהיה נוכח ארעי בישראל.

תקנה 500 שנמנית על תקנות סדר הדין האזרחי מונה את רשימת המקרים בהם בית המשפט הישראלי יהיה יכול להפעיל שיקול דעת באשר להמצאה שגם מחוץ לתחום הטריטוריאלי. בעידן האינטרנט והגלובליזציה, ישנה קלות יחסית לקבוע סמכות לדיון בסכסוכים שמחוץ לטריטוריה. כדי לדון בכך בפועל, יש צורך לעמוד בתנאים פרוצדוראליים נוקשים. 

ישנם שיקולים שונים המאפשרים הזמנה לדין במדינת ישראל, גם אם הסכסוך עצמו הינו מחוץ לטריטוריה. יהיו שיקולי הדדיות ביחסים הבין מדינתיים, שיקולי יעילות ואפקטיביות של הפסיקה – האם ניתן לממש את פסק הדין? אילו פסק הדין אינו מוכר במדינה הזרה יחשב לחסר תועלת. ישנם שיקולי יעילות מערכתיים, כדי למנוע עומס מיותר על מערכת המשפט ושיקולים של צדק והגינות כלפי הנתבעים הזרים – ובאם ישנה זיקה חלשה לישראל באותו העניין, יהיה זה לא הוגן להביא את הנתבע הזר לישראל. 

אילו ישנו פסק דין מבית המשפט של מדינה זרה שעניינו קביעת פיצויים, מעלים את שאלת אכיפת פסקי חוץ. לדוגמה, אם לנתבע ישנם נכסים בישראל הנתבע תבע זאת במדינה זרה וזכה הוא יכול לפנות לבית המשפט בישראל במטרה לממש את פסק הדין מן המדינה הזרה באמצעות ייצוג של עורך דין המצוי בתחום. בית המשפט בישראל יחליט בהתאם לכללים לאכיפת פסקי חוץ כשלפעמים קיימת הדדיות – אילו אותה מדינה מדוברת אוכפת גם פסקי דין של מדינת ישראל.