לרוב מטרתו של הניתוח הינה שיפור ו/או הצלת חיים של מטופל הסובל מבעיה בריאותית כלשהי. ניתוח לרוב מלווה בהתערבות גופנית אצל מטופל תוך חדירה אל תוך גופו ויצירת בדיקה או שינוי – ומטרתה שיפור מצבו של המנותח.
לאורך ההיסטוריה הרפואית אנו עדים לניתוחים סבוכים ומורכבים שצלחו אודות לכישוריו ויצירתיותו של הרופא המטפל, אך בד בבד אנו שומעים לא אחת על ניתוחים שכשלו בעקבות יחס מזלזל או חוסר תשומת לב מצידו של הרופא המטפל.
מהי תביעת רשלנות רפואית?
אותם מקרים בהם מצבו של המטופל הורע בעקבות טיפול כושל שניתן לו קרויים בהגייה משפטית "רשלנות רפואית". רשלנות זו יכולה להיות של כל בעל תפקיד במהלך הניתוח- החל מהרופא המטפל, דרך אחיות חדר הניתוח ועד למרדים שכשלו בתיפקודם. החוק והפסיקה הישראלית אינם מקלים ראש מקום בו חייב היה בעל תפקיד בחובת זהירות וחובת זהירות זו הופרה שלא כדין, ועל כן ניתן למצוא מספר גדול של פסקי דין שחייבו רופאים מטפלים בתשלום פיצויים נכבדים.
גם סיבוכים לאחר הניתוח יכולים להיחשב לרשלנות רפואית
ניתוחים שאינם מחויבי המציאות
ניתוחים רבים שלא היו מחויבי מציאות הותירו משפחות רבות מחוסרי יקיריהם, משום הסיבוכים שלאחר הניתוח. הזרקת חומר הרדמה במינון לא נכון, פגיעה בעורק ראשי או במערכת העצבים המרכזית ועוד סיבוכים חו"ח שיכולים היו להימנע מפני שיש עוד דרך לפתור את המקרה או להמנע מכך כליל.
מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ראשית, יש להתייעץ עם עורך דין לרשלנות רפואית, אשר ידע לבחון בראי החוק האם ישנה עילה לתביעה או האם הגשת התביעה עשויה להיות כדאית על פי התועלת שתעניק לתובע. מדובר בעולם משפטי מורכב שמחייב הבנה מעמיקה באופן הוכחת הסוגיות הרצויות, משום שאנשים שונים מגיבים למצבי דחק בצורה אחרת – ואין סטנדרט אחיד גם כשנשענים על סטנדרט "האדם הסביר".
.jpg)
