רבים חשים מאוימים מאנשים אחרים, בין אם אלו גורמים קרובים ובני משפחה, אנשים שמכירים או אנשים זרים ולא מוכרים. כדי להכריע בנושא המסוכנות של אדם ולנקוט בהליכים הנדרשים, אנשים פונים להתייעץ עם עורך דין פלילי או אזרחי, ובמידת הצורך, מגישים תביעה בנושא לבית המשפט.
מקרים שבהם אנשים חשים מאויימים, יכולים להסתיים בהגשת תלונה ולעיתים גם בפנייה לערכאות משפטיות, לא לפני שנצטיידו בחוות דעת פסיכיאטרית כדי לגבש עמדה בעניין. מדובר בנושא שמתלקח ובוער כבר שנים בשיח הציבורי, כל עוד ישנם מקרי פשיעה לא מעטים שמתרחשים בארץ: אונס סדרתי, רצח ילדים רכים בשנים ומקרי רצח במשפחה וכן הלאה. באמצעות אותם כלים מקצועיים יהיה ניתן להעריך מסוכנות ולנטרל את הפשע הבא.
הכתובת רשומה על הקיר?
כשמדובר על תכונת מסוכנות, לא ניתן לחזות באופן מלא וודאי את הנושא, אולם עורכים לנבדק בדיקות קליניות שאמורות לחזות ולהעריך את מידת הסיכון האפשרי שבה ינקוט אדם מסוים שעלול לפשוע. אל הבדיקות הסובייקטיביות נוהגים לצרף כיום גם בדיקות אובייקטיביות שתעניק הערכות קליניות באופן בלתי תלוי. הערכות הסיכון הן משטח עיסוקם של אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, הקרימינולוגיה והעבודה הסוציאלית המתמחה בעבריינים כאשר התיק המשפטי והרפואי נבדקים גם הם.
הערכות סיכון הם משטח עיסוקם של אנשים מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה
הליך הערכת המסוכנות
ההערכה והאבחון למסוכנות מתבצעים באמצעות הראיונות הקליניים, איסוף של מידע רלבנטי מאותם גורמים שונים – עדויות, עיון בכתב האישום, עיון בתלונות קודמות שהוגשו כנגדו במשטרה, איסוף חומר טיפולי ממוסדות קהילתיים ועוד. בהליך זה בודקים את המאפיינים האישיותיים של הנבדק, את מצבו הנפשי, את הרקע שבו גדל וכן הלאה.
התמונה המורכבת אותה ציירו אנשי מקצוע שונים
לכל אחד מאנשי המקצוע ישנו חלק בתיאור התמונה הנצפית, אולם אין גורם יחיד שיכריע בנושא. הפסיכולוג יתייחס למצבו הנפשי של הנבדק, הקרימינולוג או הפסיכולוג הקליני יתייחס למאפייני אישיות ולהערכת דחף תוקפני והעובד הסוציאלי יספק את המידע אודות התנאים הסביבתיים והחברתיים שבו אותו אדם שנבדק חי.
.jpg)
