עבירת סחיטה וסחיטה באיומים

סחיטה היא תופעה נרחבת ויום יומית, אשר גם אנשים נורמטיביים עלולים לענות על ההגדרות לכך בחוק במדינת ישראל. כדי להבין מה החוק אומר באשר לסחיטה או לסחיטה באיומים, יש לפנות לסעיף 428 בחוק העונשין ולמצוא כי ההגדרה היא איום על האחר באמצעות כתב, פנים מול פנים ובעל פה, בהתנהגות או בפגיעה שלא לפי חוק בגוף הנסחט או בגופו של אדם אחר. זו יכולה להיות פגיעה ברכוש, בחירות, בפרנסה, בצנעת הפרט או בשמו הטוב של הנסחט – כל זאת כשהמטרה הסופית לסחיטה היא הנעתו כדי לבצע דבר מה.

מרכיבי העבירה המרכזיים
האיום – משמעותו זריעת פחד באדם פלוני. במידה ואותו פלוני ייענה לאיום, יזין אותו חיזוק שלילי, כלומר הסרת הגורם השלילי. כדי לבחון אם באמת התרחש פה איום, יש לבחון את המקרה מתוך עיניו ורוחו של האדם הסביר. רק אם התקיימה התנהגות כזו של זריעת מורא בלב הנסחט, זה יחשב לאיום והעונש לצידו הוא עד לשבע שנות מאסר בפועל – ולתשע שנות מאסר אילו הנסיבות מחמירות.

אדם מייעץ – או מאיים?
כדי להכריע אם אדם העניק עצה טובה או שהשתמש בידע שלו כדי לסחוט אדם פלוני, ישנו צורך להבחין ביניהם במבחן השליטה או השפעה על האפשרות שהמצב השלילי יתממש. המבחן השני הינו מבחן מהות – מהו ההקשר שבו נאמרה אותה האמירה.

הקשר שבין הנאשם למעשה הסחיטה
ישנם עוד מבחנים כדי לוודא אם נערכה סחיטה; ראשית עוסקים במה שנאמר. שנית – מי מסר את האמירה הזו (מה הקשר בין המעשה לנאשם) ושלישית – מדוע נאמרו הדברים כפי שנאמרו. עורך דין בקיא בתחום יכול לתכנן קו הגנה מתאים על פי טיב המקרה ויכולת הנאשם לקבל הגנה מיטבית ומתאימה.