עבירות שוחד הן מן השכיחות במדינת ישראל, כאשר ההגדרה הכללית היא קבלת הטבות, שווה כסף או כספים שניתנו על מנת להשפיע על החלטה של אדם ולהטות אותה לכיוון מעניק התשורה. עבירות שוחד הינן עבירות פליליות והטיפול בהן – בהתאם. מנהלים, אנשים בעלי עמדות כוח, עובדי ציבור ואחרים נכשלים פעמים רבות בעבירת שוחד, לעתים אף מבלי לדעת זאת, או שעשו זאת מתוך קלות ראש או מבלי לדעת עד כמה העבירה הזו נתפשת בעיני החברה והחוק. עבירה מסוג זה יכולה להתבטא באופנים רבים, תוך שהיא כוללת כמעט את כל המצבים בהם ניתנת טובת הנאה כל שהיא. בדרך כלל, יש ניצול של עמדתו של מקבל השוחד על חשבון הציבור או באופן שפוגם בשיקול דעת הוגן – בעוד מקבל השוחד נהנה מכך.
מתן טובת הנאה
אותה טובת הנאה כל שתהיה, יכולה להנתן כדי לבצע פעולה מסוימת או כדי להמנע ממנה, ניתנה לעובד ציבור כדי שיעשה זאת או כדי שיעביר הלאה לעובד ציבור אחר – וזאת גם אם אותו עובד ציבור עוסק ממילא בתחום במסגרת תפקידו, בין אם זה ניתן באופן ישיר או באמצעות מתווך, גם אם עובד הציבור אינו מוסמך כדי לבצע את הפעולה.
תנאים מצטברים כדי שתתקיים עבירת שוחד
עבירת השוחד מתייחסת לנותן השוחד ולמקבלו, ולה נדרשים שני תנאים עיקריים ומצטברים – שמקבל השוחד יהיה עובד ציבור ותובטח לו מנותן השוחד טובת הנאה, כסף או טובה הקשורה בתפקידו – כמו קידום, כסף ורכוש ואף שירות מיני. תקופת המאסר המקסימלית היא עשר שנים לעבירה זו עבור מקבל השוחד. נותן השוחד יקבל בין 3-7 שנות מאסר.
הגדרות עובדי ציבור
היות שעבירות השחיתות והשוחד הופכות לשגרה בקרב יותר ויותר בעלי תפקידים ציבוריים, כן גם ההגדרה שכוללת את בעלי התפקידים בעבודות הציבוריות. חוג החברים שנחשבים לעובדי ציבור הולך ומתרחב.
סוגי עבירות שוחד
על פי חוק העונשין, ישנם ארבעה סוגים של עבירות שוחד – ולכל אחד מהם ניתנת ענישה על פי חומרת העבירה שנעשתה. הסוגים מונים מתן שוחד – זו
עבירה פלילית שבה מעניקים שירותי מין, כסף או טובת הנאה אחרת לטובת קיום פעולה מסוימת. תיווך לשוחד הוא המקשר בין שני גורמים, והוא נחשב בעצמו למקבל שוחד – דינו בהתאם. שוחד בתחרויות – שחקנים (בעיקר) שלוקחים שוחד על מנת להטות תוצאת משחקים במכוון ולקיחת שוחד.