חוק הנוער לטיפול והשגחה מעניק גושפנקא לאשפוז או לטיפול בקטין בכפייה, במידה שהוא עונה על ההגדרות כנזקק. במצב כזה מותר על פי חוק להוציא את הקטין ממשמורת הוריו הביולוגיים לצורך העניין.
חוק הנוער – טיפול והשגחה קובע מתי קטין הוא נזקק; עליו לקיים לפחות אחד מן התנאים הבאים – לא נמצא מי שאחראי עליו או שהאחראי על הקטין אינו מסוגל להשגיח עליו או לטפל בו – ויכול שהאחראי מזניח את הטיפול או את ההשגחה בו, כשהקטין עשה עבירה פלילית ולא הובא בפני פלילים – וישנם תנאים נוספים כמו למשל נמצא פושט יד, רוכל או משוטט בניגוד לחוק עבודת הנוער, הוא נתון להשפעה רעה במקום מגוריו הקבוע או שמקום מגוריו זה הוא מקום עבירה, כששלומו הגופני או הנפשי נפגע או כאשר נולד כשהוא סובל מתסמונת של חסר בסם.
דרכי פעולה שעומדות לרשות פקידי הסעד
ישנן דרכי פעולה שעומדות לרשות פקיד הסעד כדי ליישם את החוק, והן מונות בין היתר את צו החירום במקרה של סכנה מיידית, צו ביניים – למקרים דחופים או הכרזת "נזקקות" – אילו התקיים לפחות אחד מתוך שבעת המקרים שהוזכרו מעלה ומגדירים את הילד כנזקק. ניתן להפעיל צו משמורת להוצאה מן הבית או צו השגחה לתוכנית לטיפול בקהילה.
טיפול כפוי בקטין
לעתים נדרשת חוות דעת פסיכולוגיתכדי להבין אם נעשתה הזנחה נפשית, נזקקים לעדות מומחה שמזומן לבית המשפט. בית המשפט יסמוך על חוות דעתו של הפסיכולוג המומחה ולעתים יהיה זה פסיכיאטר שיעניק את חוות הדעת בהתאם לצורך, כאשר היעדר חוות דעת מסוג זה מעלה ספק בדבר הצורך להורות על טיפול פסיכולוגי. שיקולים כאלו ואחרים יכולים להשתנות על פי הצגת פני הדברים בקו האסטרטגי שיבנה לכך עורך דין לנוער.
שיקום הילד
טובת הילד עומדת לנגד עיניו של בית המשפט, ועל כן יש לפעול כדי שבית המשפט לא יפעל כחותמת גומי כדי לרצות את הצד התובע המעוניין להוציא את המשמורת מן ההורה המשמורן. עליו לראות בילד את פוטנציאל השיקום הטוב ביותר עבורו, ולהפעיל את גורמי הרווחה האפשריים והנדרשים על פי סוג ועומק הבעיה. במידה שמדובר על בן נוער שעבר עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך הדין בהתאם לפוטנציאל השיקום.