המשמורת המשותפת היא אחריות משותפת ושווה של שני הוריו של הילד גם לאחר שנפרדו ופירקו את התא המשפחתי ביניהם. יש צורך לוודא שהתקשורת נשארת תקינה, טובה והדדית ושישנם גם בטחונות לכך.
לכל אחד ואחת מן ההורים ישנה סמכות על הילד, וזאת מכוח חוק האפוטרופסות. השאלה העולה לאחר הגירושין היא אצל מי מההורים הילד ישאר לאחר הגירושין; האם הילד ימצא יותר אצל מי מההורים או באופן שווה אצל שניהם? זו תפישה שוויונית ועקרונית אולם מה המשמעות בפועל – האם היא תהיה לטובת הילד כשהמציאות תכתיב לו שני בתים שונים בהם יתגורר לאורך מהלך חייו הצעירים? בית המשפט יראה לנגד עיניו את טובת הילד ופעמים רבות ישאל גם לגבי העדפתו.
דמי מזונות ומשמורת משותפת
הורים שאינם משמורנים באופן טבעי כמו למשל אבות לילדים בגיל הרך בדרך כלל סבורים, כי היות שמדובר על משמורת שנחלקת באופן שוויוני עם בן הזוג לשעבר, הרי שדמי המזונות עשויים להיות מוזלים יותר, אולם במרבית המקרים האב ימשיך לשלם את דמי המזונות כפי שנפסקו לו על מנת לשמר את איכות החיים על פי אותם תנאים קודמים.
הסכמה על משמורת משותפת
פסק דין תקדימיעל פי תקדים משלהי שנת 2013, גם כאשר הדין האישי פוטר מדמי מזונות, הרי שקידום עיקרון השוויון שבין המינים הוא זה החשוב, ועניין זה מצדיק פסיקה לפי חוק המזונות. ועדת שיפמן 2012 הציעה אחריות כלכלית משותפת לשני ההורים על הילדים, אולם הטלת האחריות הכלכלית על פי דין אישי עלולה לפגוע בזכויות האדם – ובתוכן בזכות לשוויון כפי שהיא כתובה במגילת העצמאות.
בית המשפט בודק כל מקרה לגופו
בית המשפט יסקור כל מקרה על פי אופן הצגתו על ידי עורך דין מטעמו של מי מהצדדים. כאשר ניתן להראות כי האם משתכרת שכר גבוה יותר משמעותית משכרו של האב במשמורת משותפת, יש מקום לבקש הפחתה משמעותית בתשלום דמי המזונות עד כדי ביטולם. תוך כך יש לעמוד בתנאי בית המשפט למשמורת משותפת: הכרת החשיבות של ההורה השני בגידול הילד, מגורים בסמיכות גיאוגרפית, פיתרון קונפליקטים בין ההורים מבלי לערב את הילד וכמובן – שמירה על ערוץ תקשורת פתוח בין שני בני הזוג.
.jpg)
