בני זוג נשואים שהם הורים משותפים והחליטו לפרק את החבילה, יפנו לרוב למסלול הגירושין – כאשר הם רואים אל מול העיניים את הפיתרון בכך. המשמעות היא התייחסות גם באופן משפטי לנושא עתיד הילדים.
הורים לא מצליחים להפריד פעמים רבות בין ילדים לויכוחים – פעמים רבות משתמשים בילדים ככלי לניגוח הדדי. לעתים זהו כלי ריק מתוכן שכל מטרתו היא להרע לצד השני – גם כשיתכן כי כל אחד מן הצדדים יכול להיות בטוח שהשארת הילד אצל הצד השני תפגע בו. על פי מחקרים רבים, ישנה חשיבות לא קטנה לאופן שבו ההורים מנהלים ביניהם את מערכת היחסים גם לאחר הגירושין. מומלץ יותר להגיע להסכמות שונות והדדיות באשר להמשך הדרך לגידול הילדים גם לאחר הגירושין – וזוהי מלאכת מחשבת שניתן לנתח גם ביחד עם עורך דין בעל יכולת ראיה לעתיד בנושא.
משמורת מלאה – המשמורת ה"קלאסית"
הזרם הפושה כיום בתחום המשמורת על הילדים הוא משמורת משותפת לשני ההורים, בעוד המשמורת הקלאסית נוטה להיות משמורת מלאה – בדרך כלל של האם ברוח חזקת הגיל הרך. בעוד המשמורת המשותפת מביאה את שני ההורים לכדי הסדרי ראיה שווים במהותם לשני ההורים המתגוררים בסמוך זה לזה, המשמורת המלאה היא העדפה במקרים רבים של האם.
התנגדות למשמורת משותפת
ההתנגדות למשמורת משותפת מצריכה משאבים, הוכחות וטיעונים מחוזקים – התנגדות נחרצת לנושא השותפות בהסדרי הראיה לא תתקבל. (בעיקר) אבות אשר מבקשים את נושא המשמורת המשותפת צופים כי יתקיים להם ויתור בנושא המזונות אולם המציאות מראה דברים אחרים מעל לפני השטח.
משמעות המשמורת המלאה
לקבל משמורת מלאה מבלי הסדרי ראיהכאשר צד מסוים טוען מכיוונו כי הוא לא מוכן להסדרי ראיה או למשמורת משותפת ביחד עם הצד השני, הרי שבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה יעתרו לבקשה זו, אולם במקרים חריגים כמו למשל אלימות מכל סוג שהוא במשפחה או כשישנו איום ממשי על הילדים – ואין מנס אלא להרחיק את הילדים מן ההורה המאיים.
הורים משמורנים
משמורת מלאה על ילד ניתנת אם כן רק במקרים חריגים, אולם אותו הורה יכול בהחלט להשאר ההורה המשמורן – תוך קביעת הסדרי ראיה מיוחדים בין השניים. גם כשאחד מן ההורים נקבע להיות הורה משמורן, ההורה השני לא מאבד מזכויותיו על הילדים מתוקף היותו אפוטרופוס לילדים באופן טבעי.
.jpg)
