ההורות המשותפת היא מונח המשקף תפישת עולם, בה ישנה חלוקה שווה בין ההורים לאחריות ולמעורבות בכל אחד ואחד מהיבטי החיים של ילדיהם המשותפים – וזאת גם אם ההורים אינם קשורים ביניהם בדרך אחרת.
לאחר גירושי ההורים או פרידה ואפילו כאשר מדובר על קשר שנוצר למטרות הורות משותפת בלבד, הר שתפישת האחריות המשותפת בין ההורים מתממשת תוך כדי קיום החוק בנושא ועוסקת בזכויות המגיעות לכל הורה בנפרד וגם יחד. הילד ירוויח מן הקשר המשותף הזה לא מעט דברים, ובעיקר קשר משמעותי ויציב עם שני הוריו, גם אם אינם חיים יחדיו. אין מדובר בהכרח על חלוקה שווה בין ההורים, אולם קשר שכזה הוא המומלץ ביותר. הקשר הזה מסייע בשמירה על התפתחותו התקינה של הילד ולו רק משום כך שאין זעזוע שבפרידה המנתקת קשרים.
האפוטרופסות על הילד
כיום, החוק קובע כי לשני ההורים ישנה אפוטרופסות על הילד. הכוונה היא ששני ההורים זכאים להחליט החלטות בנושאים מהותיים בהקשר לילדם המשותף, כמו למשל בקביעת מקום המגורים, החינוך וקביעת המוסד החינוכי, באשר לתחום הדת והחלטות בתחום הבריאות. החוק מצודד גם בהסכמה של שני ההורים, גם אם ההורה הוגדר כמשמורן יחיד. מתוך כך, ישנה בכל זאת הפרדה בין הורות משותפת שניתן לקבוע אותה, ובין אפוטרופסות – שהיא בת חוק.
מתי תתקיים שוויוניות בין ההורים?
נקודת המוצא של ההורות המשותפת נעוצה בכך ששני ההורים אמורים להיות ראויים ונורמטיביים כדי לגדל את ילדם. בנסיבות אלו – האחריות ביניהם תהיה שוויונית, אולם אם הוכיח אחד מבני הזוג כי בן הזוג השני אינו ראוי לגדל את הילד מסיבה כל שהיא, הרי שרצוי לפנות לבית המשפט באמצעות ייצוג עורך דין משפחה.
ביטול חזקת הגיל הרך
ההגדרה ל"חזקת הגיל הרך" מעניקה לאם בדרך כלל את המשמורת הגדולה או המלאה על הילד עד לגיל 6 לפחות. כך, ניתנת בחסות החוק עדיפות של הורה אחד על פני האחר, ולהגדרה זו ישנה השפעה מהותית על אופן תפישת הילד את הוריו. לפיכך – רבים פונים דווקא לאופציה של הורות משותפת.
עריכת הסכם להורות משותפת
ניתן לערוך באופן מסודר הסכם להורות משותפת בין ההורים הביולוגיים של הילד המשותף. זה הסכם בין ההורים הביולוגיים לילד המשותף שאינם חיים יחדיו כבני זוג ואינם מנהלים יחדיו משק בית משותף. המשימה הזו לא קלה, כיון ששותפים בה גם צדדים נוספים בדרך כלל – בני הזוג הנוכחים של ההורים לילד.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
