כתיבת צוואה היא אחת מן ההחלטות המהותיות שעורך אדם בחייו, כדי שתתקיימנה לאחר לכתו מן העולם. יש לה השלכות רבות שיש לנתח עוד לפני זמן חלוקת הרכוש, הזכויות והנכסים ותשפיע על המשך התנהלותם של היקרים הקרובים למצווה.
כתיבת הצוואה חייבת להיערך במצב צלול ומתוך הפעלת שיקול דעת של המצווה, זהו אחד התנאים שהחוק דורש, ולצורך העניין מכתיב את המסגרת שבה ניתן לערוך את הצוואה ולהעניק לה תוקף. במידה שהצוואה הזו לא תכנס לתוקף מסיבה מסוימת, הרי שחוק הירושה יכנס לתוקף ויהיה ברירת המחדל על פי חוקים נוקשים וידועים מראש. בכוחה של הצוואה לשנות את הברירה הזו, וליצור מציאות אחרת בין מי שהמצווה מעדיף להוריש לו את עזבונו.
צוואה בפני העדים
גם כאשר הצוואה נכתבת בידי שני עדים שחותמים עליה ומאשרים מטעמם כי היא נערכה מרצונו החופשי של המצווה, נוכחותו של עורך דין תייצר גושפנקא לכשירות הצוואה, גם מפני שהוא עומד על כך שהצוואה תיכתב ותיחתם על פי כל הכללים. הוא יטפל גם בהפקדת הצוואה אצל רשם הירושות בהמשך, ויטפל בצוואה בזמן חלוקתה בין היורשים.
מהי צוואה נכונה?
צוואה בפני רשותצוואה בפני רשות נעשית לרוב בפני נוטריון, כשהנוטריון הינו עורך דין בעל הסמכה מתאימה. בדרך זו, המצווה נוכח בפגישה עם הנוטריון ומגיש בעל פה או בכתב את רצונו בפני הנוטריון. יש לצוואה מסוג זה תוקף מיוחד לפי החוק, כיון שלא ניתן לערער על זהות החותם, מקום החתימה או מועד עשייתה. צוואת המקור תשאר תמיד בידו של הנוטריון.
צוואה בכתב יד
הצוואה זו כתובה בכתב ידו הפרטי של המצווה – והוא יוסיף לכך תאריך ואת חתימתו. זו צוואה שאין בה צורך בעדים, אין בה עלות, אולם דווקא מסיבה זו נוצרות פרצות רבות שעלולות להוות גן עדן לזייפנים, ומשום כך בעלי אינטרסים יעמידו אותה בתחתית סולם האפשרויות.
צוואה שבעל פה
הצוואה שבעל פה נאמרת בפני שני עדים, ולא מעורב בה מסמך כתוב. זוהי צוואה שנקראת גם "שכיב מרע" כיון שהיא נאמרת בדרך כלל על ערש דווי והיא הדרך האחרונה שנותרה למצווה והורות על ירושת עזבונו. מאידך, אילו חלף חודש מאז שנעשתה והמצווה נותר בחיים, תהא צוואה זו בטלה.
.jpg)
