עורכי דין לענייני ירושות

חוק הירושה קובע שרכושו ועזבונו של המנוח יחולקו לאחר פטירתו ליורשיו, וזאת לפי סדר מסוים. חוק הירושה מתיר לכל אדם לערוך צוואה, תוך סייגים המתנים את עריכת הצוואה על ידי מי שאינו קטין או מי שנתון למניפולציה זו או אחרת וכדומה. זכאים לירושות
מי שרשאי להיקרא יורש טבעי, על פי חוק הירושה הוא או בן/ בת הזוג של המנוח/ ה, צאצאיהם, נכדיהם, ההורים, אחאים, אחיינים וסבים. אותו חוק פורט לפרוטות את נתחי העיזבון ולמי מהיורשים מגיע מה, כגון העובדה שבן או בת הזוג של המנוח/ ה יקבלו את רכוש הבית, וזה כולל גם את המכונית הפרטית, ובדרך כלל יקבלו הנ"ל בין מחצית לשליש מהעיזבון.

האם המדינה זכאית לקבל ירושות?
המדינה רשאית לרשת את העיזבון במידה ולמנוח לא יורשים, ואשר לא נמצאה ירושה שמצווה על אופן חלוקת הרכוש. על פי החוק רשאית המדינה להשתמש בכספי הירושה לטובת תחום החינוך, הסעד, הבריאות וכדומה. אף על פי כן רשאי שר האוצר להורות למדינה להפריש חלקים מהירושה לטובת מי ששהה במחיצת המנוח בימיו האחרונים.

מה בדבר ילדים מאומצים וירושות?
החוק רואה בילד מאומץ כילד ביולוגי, מה שאומר שמבחינתו של החוק אותו ילד מאומץ נחשב ליורש על פי דין ובהתאם לחוק הירושה ולהפך. הילד המאומץ, וצאצאיו רשאים לרשת את קרוביו הביולוגיים, אך הם לא יירשו אותם במקרה הפוך.

כשירות לירושות
חוק הירושה הישראלית קובע כל אדם שהיה בחיים בזמן פטירתו של המנוח רשאי להיות יורשו. גם תינוק שנולד בטווח של פחות משנה מפטירתו של המוריש כשר אף הוא להיות יורש. לעומת זאת, על פי אותו חוק מי שפסול לרשת הוא מי שהורשע בגרימת מותו במזיד של המוריש.