קבלת החלטה על הפרדת הכוחות והעולמות בין בני הזוג אינה קלה, אולם מסתבר שלעתים צריך לעמוד גם בפני מכשול נוסף על כך: עיכוב גט. איך מתייחס לכך בית המשפט והאם ניתן להגיש תביעת נזיקין?
בישראל קיימות וגם קיימים (!) מאות מסורבי גט או מעוכבי גט. על פי הערכות, מעל למאה אלף נשים בארץ למעשה חוו את נושא סרבנות הגט. המשמעות לכך היא שלא ניתן לייצר חיי אישות ולממש את האהבה עם אדם אחר ממסרב הגט. יש בכך השפלה לא מעטה כלפי המבקש להתנתק ממערכת היחסים הכובלת הזו, ולא אחת עומדת מאחורי הסרבנות עילה לסחיטה. במקרים אלו בית המשפט הרבני אינו יכול לחייב את בני הזוג להתגרש, אולם יכול להמליץ על כך וגם להפעיל סנקציות במידה שהנישואין בין השניים אינם הוגנים.
ניסיון להגיע לשלום בית
בשביל שלום בית כנראה שצריך שני צדדים להסכמה. שלום הבית יכול להיות מצב שהומלץ על ידי בית הדין הרבני אשר מאמין שיש עוד סיכוי לבני הזוג לממש את הנישואין שלהם. שלום הבית מושג כאמצעי להמשיך את השגרה עבור הילדים בחיק שני הוריהם תחת אותה קורת גג או שיש לכך עילה שמשפיעה על דמי המזונות כך או אחרת. חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין באשר לאסטרטגיה המתאימה.
פיצויים כספיים עקב גט
ישנם כלים כדי לעמוד בפני מצב של סרבנות גט. ראשית העניין הוא במציאת ייצוג משפטי הולם. מסורבת הגט תפנה לבית הדין הרבני כדי לקבוע דמי מזונות מוגדלים ("מעוכבת מחמתו") או פניה של מסורב גט כדי לקבל פטור ממזונות האישה. בית הדין יכול לכפות לאחר פניה סנקציות שונות וגם קהילתיות עד להשגת המטרה – גירושין, או שניתן לפנות להסכמים קודמים שנעשו בנושא.
פיצוי כספי עקב גט?
לאחר שבית הדין הרבני המליץ או הטיל סנקציות עד לגירושין של בני הזוג, ניתן לפנות לבית משפט לענייני משפחה ולתבוע פיצוי עקב חוסר תום לב או הפרת הסכמה מתוקף חוק החוזים. מעגל העילות לתביעות נזיקין הורחב בנושא וחשוב להכיר את הנגזרות השונות שניתן לתבוע עקב אותו עיכוב גט.
.jpg)
