בישראל של המאה העשרים ואחת, מתגרשים באותו המקום שבו נכרתה ברית הנישואין; מי שהתחתן דרך הרבנות – יעבור את הליך הגירושין שברבנות, ומי שנישא בנישואין אזרחיים יגיש את הבקשה לבית דין משפחה.
"היום" קל יותר להתגרש מאשר לפני מספר עשורים, נוטים לייחס לכך סיבות שונות ובעיקר את התהליך החברתי שעוברת החברה בישראל ובעולם כולו, גם בהקשר של תפישת מעמדם של הגרושים – וגדילת כמות הגרושים אשר מוצאים זיווג חוזר גם ב"סבבים" הבאים. למרות שזה נראה לכאורה קל ופשוט, קשה יותר "לפרק" את מערכת הנישואין ובמיוחד כאשר נכנסים למשוואה גם ילדים. המערכת בכלל וגורמים אחרים בפרט אינם בוחנים את טיב מערכת היחסים בכניסה לזוגיות, אלא ביציאה ממנה; האם ישנו סיכוי לחזור לשלום בית, האם יש אפשרות לפנות ל
גישור?
לקבל גישור כסיוע
הגישור הוא הליך לבני זוג שמחליטים מראש על מטרה; בין אם רוצים להשאר ביחד ולגשר על הקשיים מתוך רצון של שני הצדדים, וגם כשרוצים להתגרש באופן מסודר, להסיר אבן -אבן ולסלול עימה מסלול חיים חדש. ניתן לפנות ל
עורך דין משפחה משותף, שישמש גם כמגשר בכל הנושאים ברצויים.
מתי לפנות לבית דין רבני?
בית המשפט הרבני מאפשר למתגרשים לממש את רצונם להפרד, אם ישנה הסכמה. לפיכך, ישנם מקרים שונים שבהם בני זוג נותרים עגונים או עגונות בחסות החוק ואינם מותרים על פיו לקשור קשר זוגי עם אדם אחר בזמן זה, כפעולת נקם של מי מהצדדים סרבן הגירושין. משום כך, רצוי לפנות לעורך דין גירושין ולהתייעץ לגבי עילות גירושין מקובלות והוכחתן על פי פסקי דין קודמים.
בית דין משפחה אינו יכול לאשר גירושין לבני זוג שנישאו ברבנות, אולם שם ניתן לדון גם על נושאי גירושין מקובלים, כמו למשל הסדרי ראיה, משמורות, דמי מזונות ועוד. גם כאן, חשוב להבין מה היתרונות בפניה לבית הדין למשפחה בהתאם למקרה תוך התייעצות עם עורך הדין.
.jpg)
