הדין הישראלי מכיר באפשרות ובתוקפו של חוזה שנערך בעל פה, בהתקיים התנאים המוגדרים לעריכת הסכם, קרי הצעה וקיבול. המקור החוקי להכרה זו הינו סעיף 23 לחוק החוזים
הפסיקה הישראלית הכירה לא אחת בהסכם בעל פה שנערך בין הצדדים, אך יחד עם זאת חשוב לזכור כי משום שהחוזה איננו בכתב, על הצד המבקש לאכוף את ההסכם מוטל נטל ההוכחה לקיומו של הסכם זה. את קיומו של ההסכם שבעל פה ניתן להוכיח על ידי הבאת עדים אשר נכחו בעת עריכת החוזה ו/או בעת קיום החוזה בפועל. כאשר החוזה בע"פ הינו חוזה בתוך המשפחה, עולה וגדל הקושי בהוכחת קיומו של ההסכם שכן רבים מההסכמים בתוך המשפחה נעשים בדלתיים סגורות ללא נוכחות של עדים כלשהם.
מקרה אמיתי מהחיים
סיפור המקרה מדבר על משפחה אשר התגוררו בבית משותף יחד עם הוריה של האישה. בין הבעל והאישה להוריה של האישה היה הסכם בעל פה לפיו תשלומי המשכנתא יתחקו באופן בו ההורים שילמו כ10% מהתשלומים החודשיים ובנוסף ישלמו הם את כלל התשלומים השותפים ואת עלויות תחזוקת הבית השוטפות כגון עלויות מוצרי מזון, חומרי ניקוי ועוד. לאחר גרושיהם של בני הזוג תבע הבעל את הוריה של גרושתו בטענה כי הם לא שילמו את חלקם בתשלומי המשכנתא החודשיים ואף התשלומים החודשיים שולמו מחשבון הבנק המשותף של בני הזוג. 
תוקפו של חוזה ללא דרישת הכתב
טענות הצדדים לתביעההתובע בכתב תביעתו טען כי על ההורים של גרושתו להשיב לו את כלל הכספים ששולמו על ידו החל משנת 1998 ועד ליום הגירושים. ההורים, אשר אישרו בכתב הגנתם כי התשלומים החודשיים שולמו לעיתים מחשבון הבנק של בתם, טענו בכתב הגנתם כי בעוד שבני הזוג היו עורכים קניות פעמיים בחודש, הם היו קונים ומשלימים מצרכים באופן יומיומי. טענה זו הופרכה על ידי התובע אשר הראה בפירוט כרטיס האשראי של אשתו לשעבר ישנם חיובים מדי יום של קניות מצרכים חיוניים.
קביעת בית המשפט
קביעת בית המשפט התבססה על הודאת הנתבעים לפיה לעיתים שילמה הבת את התשלומים אותם הם היו אמורים לשלם, כמו גם העובדה כי על אף שהבית נרשם גם על שמם של ההורים הם שלימו רק 10% מסכום התשלום החודשי למשכנתא. עובדות אלה הביא את בית המשפט להכרה ממשית כי אכן התקיים הסכם בעל פה בין הצדדים וחייבו את ההורים לשלם לתובע סכום של 85,000 ₪.
.jpg)
