שותפות בחשבון הבנק

לפני מספר שנים אדם צירף את בתו כשותפה לחשבון הבנק שלו. לפני מועד פטירתו הבת משכה סכומי כסף מחשבון הבנק שלו כשותפה בחשבון. לאחר פטירת האב, הבן הגיש תביעה נגד אחותו על אותם כספים שמשכה.

האח טען בפני בית המשפט שהאחות הייתה שותפה לחשבון הבנק מכיוון שאביה היה זקוק לעזרה בניהול החשבון ולאחר פטירתו של האב, רצתה להעביר את הכסף לחזקתה.

האחות טענה שהיא הייתה שותפה בחשבון מתוך מטרה ראשונים להפוך אותה לשותפה בכספים המופקדים. היא טענה שהאח קיבל מאביהם את דירת מגוריו וצירופה לחשבון נועד לאזן ביניהם. האחות טענה שאם אביהם היה מבקש שתסייע לו בניהול החשבון כפי שטען האח, הוא היה יכול להסתפק בייפוי כוח ולא לתת לה להיות שותפה מלאה בחשבון. האחות טענה בנוסף שאם היה חוב בחשבון, היא הייתה מחוייבת לשלמו לבדה, וכך טענה גם דינה של יתרת זכות, שיעברו אליה במלואם.

שותפות בחשבון הבנק - לא בהכרח שותפות מלאה

פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה קבע שלחשבון משותף יכולות להיות מספר מטרות, כמו למשל חשבון משותף בין בני זוג שעל חלוקתו אין עוררין. לעומת זאת, צירוף לחשבון כמתנה, שותפות עסקית, ניהול וכדומה, אלו נסיבות שונות לחלוטין. בית המשפט קבע שצריופו של אדם כשותף לחשבון בנק לא מעיד על כוונה להעניק לו את הכספים או מחיצתם.

האחות שטענה טענה כזו, היית צריכה להביא ראיות נוספות שמראות שאכן הייתה כוונה כזו מצד האב. זאת כמובן על חשבון בנק שהשותף אליו התווסף במשך הזמן. הפסיקה כאן איננה עוסקת בחשבון שהשותפים שלו פתחו יחדיו את החשבון, בו חלוקת הכספים היא שווה.

לבסוף, בית המשפט החליט שהאב רשם את בתו כשותפה בחשבון רק לשם עזרה או כל סיבה אחרת, ושאם היה מעוניין שתהיה שותפה מלאה, או לחילופין, רצה להעניק לה את כל כספו, היה מעביר אותו לחשבון אחר שבבעלותה. כמו כן, קבע בית המשפט שאת הכספים שמשכה הבת היא צריכה גם כן לחלוק עם אחיה.

אולי תתעניין גם ב:

הסכמי חיים משותפים

מידע על ידועים בציבור

דירה שנרכשה לפני החתונה