עריכת צוואה היא למעשה עריכת שינוי באופן חלוקת הרכוש לאחר לכתו של אדם מן העולם, באופן יזום. יש לענות על כללים מסוימים בכתיבת הצוואה על מנת שתקבל תוקף משפטי, או כדי שלא תהיה בה השפעה בלתי הוגנת.
חוק הירושה מונה ארבע צורות עיקריות לצוואה, בסעיף 18: זו יכולה להיות צוואה בעל פה (על ערש דווי), צוואה מול רשות, צוואה בפני עדים או צוואה בכתב יד. אלו הן חלופות שרק בהתקיים הנסיבות שהחוק מונה להן מקנות לצוואה את התוקף שלה. כל צוואה מקבלת את אותו התוקף, במידה שהיא מאושרת בידי בית המשפט ואין קשר לאופן הכנתה – העיקר שיהא כדין. בסעיף 35 לחוק הירושה מציינים כי מי שהיה עד בכתיבת הצוואה או שלקח אופן בעריכתה ובתוכנה אינו יכול להיות גם הנהנה ממנה.
הטעם שבסעיף זה
ביטול ופסילת הצוואה במקרה שבו אחד מן הנהנים בירושה הוא גם עד לכתיבתה או שותף לעריכתה, נובעים מחמת הספק שאותו אדם היה יכול להשפיע בדרך כל שהיא על המצווה – שלא בתום לב, ולרמות אותו. זהו חוק חלוט שאינו מעניק אפשרות אותם אנשים לנקות עצמם מחשד או שש זה. גם העדות המהימנה ביותר אין בה כדי להכשיר את ההוראה. 
לערוך צוואה וירושה
עריכת מבחן למעורבות בעריכת צוואהכבוד השופט ברק קבע מבחן לבחינת המעורבות של אדם בכתיבת הצוואה – ונקרא מבחן השכל הישר. מבחן זה בוחן את הנסיבות המצטברות, את הזיקות ואת האירועים שיתקבצו יחדיו לכדי מידת האינטנסיביות וחומרת המעורבות. יכול להיות שבמבט על כל אחת ואחת מן הנסיבות, לא היה בה די כדי להציג זאת כהשפעה או חלק בעריכת הצוואה, אולם הצירוף מצביע על מעורבות שהינה אסורה. על כן עורך דין ירושות יכול לזהות את העילות לביטול הצוואה ולטפל בכך בהתאם לצד שהוא מייצג.
דוגמאות למעורבות אסורה
כשעד הינו גם יורש או מכר קרוב שלו, כשמצבו הרפואי של המצווה לא מאפשר לו להפעיל שיקול דעת ברמת ההחלטה והתוכן שלה יש חשש שהמצווה מעורב בכך. יתר על כן, יתכן מצב שבו נוצרה תלות בין המצווה לנהנה העיקרי כמו למשל תלות סיעודית או חברתית וכן הלאה. גם לשון החוק והצוואה יכולה ללמד על מידת מעורבותו של הנהנה העיקרי בה. סיבות אלו לבד ויחד יכולות להוות עניין לביטול צוואה.