בית המשפט מתיר לחרוג, במקרים מסוימים, מהוראתו של מצווה על פי צוואתו, ולהקדים את המועד שקבע לחלוקה. השאלה העולה לדיון היא מהו הגבול ממנו בית המשפט מוצא לנכון לסטות מהוראותיו של המצווה שמחלק את רכושו – שלו.
אדם רשאי לצוות בצוואתו שיותיר אחריו הנחיות למועד חלוקת הצוואה. השאלה היא, האם מנהלי עיזבון או יורשים יכולים להגיש בקשה להקדמת מועד חלוקת העיזבון? על פי סעיף 107-ד´ לחוק הירושה, רק סמכותו של בית המשפט יכולה לקבוע מה יהיה מועד החלוקה. מאידך, אין הוא קובע תנאים כדי להפעיל את סמכותו זו. ניתן להציע פירושים שונים לחוק, על ידי עורך דין ממולח בתחום הירושה.
אין מדובר על חלוקת עיזבון מחדש
יורשים רבים מעדיפים ומסכמים ביניהם לחלק את העיזבון באופן שונה מכפי שביקש לעשות זאת המנוח או שלא לפי הוראות חוק הירושה – במיוחד כדי למנוע שותפות בנכס לשנים ארוכות. ישנם עיזבונות כמו למשל דירות שלמות שמחולקות בין האחים וגורמות לסכסוכים עקב כך. לפי חוק המקרקעין, החלוקה בין היורשים אינה נחשבת לעסקה ויש לערוך אותה לפני שיורשים את הדירה כדי שלא לשלם מס על כך, ממש כפי שמנוח היה אמור להיות זכאי לפטור ממס בעודו בחיים.
חלוקת עיזבון על פי רצון המצווה
מנוח יכול לצוות על חלוקת רכוש במועד מסויםהמצווה יכול להורות בצוואתו חלוקת עיזבון רק בהגעת היורשים למועד מסוים ובהתקיים תנאי מסוים. על פי פסיקות קודמות, יש לעשות איזון בין זכות אדם לצוות על חלוקת הרכוש שלו כפי שיראה לו ובין שליטה על היורשים, שנראית כבלתי סבירה.
מתי מראים שמועד החלוקה אינו סביר?
התניות הקבועות בצוואה כפופות לתקנת הציבור. כיון שכך, בית המשפט יבחן זאת באור שיחתור למימוש רצונו האחרון של המצווה. חשוב לקבוע כי התניות של הצוואה תהיינה בטלות אילו ישנה פגיעה חמורה בתקנות הציבור.
להתייעץ עם עורך דין בתחום
יש להתייעץ עם עורך דין בתחום, על מנת להבין מתי ניתן לבקש את הקדמת מועד החלוקה של העיזבון, כיון שיש להראות קבל בית המשפט שאותה חלוקה מוקדמת נעשתה כדי לתקן עוולת פגיעה בתקנות הציבור.
.jpg)
