מזונות מן העיזבון

חלק מאותו אינטרס לרשת את המנוח נובע מן הצורך להשתמש בכספיו כמעין מקור כלכלי למימון המזונות ודמי המחיה הבסיסיים. בני המשפחה אשר היו תלויים לרוב בכספי המנוחה (או המנוחה) יכולים לדרוש את דמי המזונות מתוך העיזבון, אלא אם מתעורר ניגוד אינטרסים, כמו למשל במצב שבו המנוח אינו כולל בצוואה את האישה שהותיר או לפחות אחד מילדיו, עקב סכסוך ביניהם. לפיכך החוק עושה איפה ואיפה בין מי שזכותו עומדת לו בידו לקבל את דמי המזונות, ולמי שאילו לו הזכות.

איך קובעים מזונות?
בית המשפט מתחשב במספר קריטריונים לפני שיקבע את שווי דמי המזונות מן העיזבון; ראשית, יבדוק את שווי העיזבון, שנית – ימצא מה חלקו של היורש על פי ירושה לפי דין או על פי צוואה, בהמשך, יתחשב ברמת החיים של הזכאי על פי תלותו במוריש, ברכושו של הזכאי למזונות- בהכנסותיו וכן במה שמגיע לבן או לבת הזוג לפי עילה שנובעת מתוך קשר האישות – לרבות קשר הכתובה.

למי אמורה להיות הזכות?
בן זוג של המוריש יכול לתבוע מזונותיו כל זמן אלמנותו, ילדי מוריש שאינם בגירים, ילד נכה – כל עוד הוא נכה, ילד חולה נפש לכל אורך זמן מחלתו, ילד בעל פיגור שכלי, ילד בגיר עד לגיל 23 שבית המשפט מצא לנכון לקבוע בעבורו מזונות. הילד יכול להיות מאומץ, ילד שלא מנישואין, ילד שנולד לאחר מות המוריש אולם לפי פרשנות החור, נכדו של מוריש שנתייתם לפני מות המוריש או הידוע או ידועה בציבור שלו.

גילוי עובדות לאחר קביעת מזונות
אילו מתגלות עובדות שהיו קיימות עוד בזמן קביעת המזונות, אולם לא היו ידועות עבור המבקש אותה שעה, הרי שיכולות להקבע הקצבות אחרות בידי בית המשפט. גם לאחר קביעת ההקצבות החוזרות ניתן לקבוע דמי מזונות גדולים או קטנים יותר ממה שנקבע בדיון הקודם.