אימוץ פתוח מול אימוץ סגור

על מנת שקטין יחשב לבר – אימוץ, יש צורך שבית המשפט יקבע כי להוריו ישנה מסוגלות הורית מוגבלת, או שאינה קיימת כלל. בית המשפט רואה לנגד עיניו את טובתו של הקטין – וככל שמדובר בטובתו של הקטין להוריו אין זכות מוחלטת – אלא כפי שבית המשפט יראה לנכון. קיימות שתי מסגרות לאימוץ: אימוץ פתוח – אינו מנתק את הקשר של המאומץ עם הוריו ומתקיימים ביניהם מפגשים, ויש לכך דרגות פתיחות שונות, ואימוץ סגור שהוא האימוץ המקובל והנפוץ בחברה – כשישנו ניתוק מוחלט בין המאומץ להוריו הביולוגיים מסיבות שונות, ובית המשפט פסק לטובת אימוץ זה שהינו לטובת המאומץ.

תהליך האימוץ
קבלתו של ילד מאומץ למשפחה זרה ולעתים לא מוכרת, כשהליך זה מוכר על פי חוק- משמעו מחיקת הזכויות והחובות החוקיות כלפי הילד שהיו קיימים אצל המשפחה הביולוגית- והעברת חובות וזכויות אלה למשפחתו החדשה המאמצת של הילד עד שבסופו של דבר ההורה המאמץ יהפוך להורה החוקי של הילד. פעמים רבות האימוץ הסגור נעשה בגיל צעיר ביותר, כך שהילד אינו מספיק הכיר את הוריו הביולוגיים, ועל פי החוק במדינת ישראל – לאחר גיל 18הילד רשאי לפנות לשירות למען הילד – ושם לבקש לפתוח את תיק האימוץ שלו.

מהן ההשלכות המשפטיות של סוג אימוץ סגור?
באימוץ הסגור בית המשפט אילץ את המאומץ ואת המשפחה הביולוגית שלו לנתק את הקשרים ביניהם, ועם זאת נשמרות זיקות מסוימות ביניהם על פי הוראת בית המשפט: הראשונה הינה דיני איסור וגם היתר לענייני נישואין וגירושין כדי למנוע גילוי עריות בתוך המשפחה, והשניה – דיני ירושה, כשהמאומץ יורש את הוריו הביולוגיים.

באילו נסיבות בית המשפט יעדיף אימוץ פתוח על פני אימוץ סגור?
כאשר בין שני זוגות ההורים שוררים יחסי הבנה ויחסים תקינים וגם רצון להיטיב עם הילד, בית המשפט יאפשר אימוץ פתוח. במידה ולא – דבר זה עלול להוות ערובה לכישלון האימוץ הפתוח וישנו שימוש רב בעזרתם של עורכי דין מהתחום. היתרונות העיקריים לאימוץ מסוג זה: הסרת המגבלות הפסיכולוגיות והיעדר ההתעסקות במושג הזהות. החסרונות הבולטים: שני זוגות הורים עלולים ליצור מבוכה ומשבר נאמנויות אצל המאומץ, ועלולים לצוץ ניגודים תרבותיים וחברתיים בין זוגות ההורים.