עורכי דין לענייני אופוטרופסות

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים שלהם, ובמסגרת אפוטרופסות זו מחובתם של ההורים ומזכותם לדאוג לכל מחייתו של הילד, לחינוכו, לימודיו והכשרתו לחיים כבוגר. הדבר נכון גם לאחר הגירושין, מבלי להבחין מי הוא ההורה המשמורן, תמיד שני ההורים יישארו האפוטרופוסים של הקטין, ומכאן הזכויות והחובות שלהם עדיין תקפות ומעמדם שונה בכל הקשור להחלטות מהותיות.

מה קורה במידה ואחד ההורים נפטר?
מותו של אחד ההורים מותיר את ההורה החי אפוטרופוס בלעדי של ילדו הקטין, אל יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף לקטין, כמו למשל הורה שמנוע מסיבות שונות למלא חובותיו כלפי הילד, מה שהופך את ההורה לפסול דין. זאת ועוד, פטירתו של אחד מההורים יכולה לאפשר לבית המשפט לקבוע הסדרי ראייה בין הקטין לבין סבו וסבתו, הוריו של ההורה שמת.

סייגים לאפוטרופסות של ההורים
לעתים קרובות קורה שאחד ההורים אינו מתפקד מבחינה מנטלית, מה שמונע ממנו לדאוג לצרכיו של הקטין. כשקורה מקרה כזה צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להגיש בקשה על מיוני כאפוטרופוס לגופו ורכושו של ההורה, כשההורה עצמו יוכרז כחסוי.

ואם מתגלעת חוסר הסכמה באשר לזהות האפוטרופוס
במידה וקורה מקרה ואין הסכמה באשר לזהותו של האפוטרופוס, רשאי בית המשפט למנות לאפוטרופוס לחסוי כראות עיניו ובהתאם לנסיבות ומתוך טובתו של החסוי. מה שאומר שמי שמקיים מערכת יחסים טובה יותר עם החסוי ומפגין רצון כנה לדאוג ולמלא את צרכיו החומרים והנפשיים. מקובל שקרוב משפחה מתמנה לאפוטרופוס, ומותר למנות יותר מקרוב אחד, אך כשמתגלעות סוגיות שונות בקרב המשפחה, רשאי יהיה בית המשפט למנות כאפוטרופוס גורם חיצוני.