לאחר הגירושין, ההורים חולקים ביניהם את כל שהיה משותף, ודנים בכך באופן משפטי, על מנת שהחוק יכיר במצב החדש, כפי שבני הזוג היו מעוניינים שיראה. כשמדובר על ילדים, נושאי הדיון הרבים – נועדו בעיקר כדי לשמור על טובת הילד.
האחריות ההורית שישנה בין בני זוג שחיים ביחד ומנהלים משק בית משותף אמורה להשאר בעינה, גם לאחר שההורים נפרדים. לכל אחד ישנו חלק בגידול הילדים גם לאחר הפרידה בין השניים. הסכם הפרידה מביע את הדרך שבה בחרו שני ההורים, מהסכמה, לחלוק את זמנם ומרצם כדי לגדל את הילד – ובתוך זה ישנה גם התייחסות כלכלית. כל ילד זקוק להוריו באופן נוכח ופעיל בחייו, כל עוד הם נמצאים – כדי להבטיח את ההתפתחות החברתית שלו, הרגשית והאינטלקטואלית. בכך דנים הסכמי האפוטרופסות לאחר הגירושין.
מהי אפוטרופסות?
אפוטרופסות היא קביעת אחריות לאדם אחר, כל עוד הוא הורה לילד, אפוטרופוס על חסוי או אחראי על אדם מבוגר שאין ביכולתו להתנהל בכוחות עצמו ולהפעיל שיקול דעת נהיר. האפוטרופוס יעשה כל הדרוש על פי כשרותו המשפטית שנקבעה לו לפי סעיף 47 בחוק כשרות משפטית – כל זאת דורש הסכמה ואישור משפטי.
לא מתפשרים בגידול הילדים
לאחר הפרידה בין שני בני הזוג, הם יכולים לקבוע, באותו האופן שבו קובעים גירושין משותפים, כי הם ממשיכים לדאוג לילד שווה בשווה; המשמורות הופכות להיות משותפות – וכך גם הסדרי הראיה, קבלת ההחלטות נעשית ביחד לגבי כל עניין וגם כלכלת הילד. באותו האופן שלשניהם ישנה מילה המחזקת את ההחלטה, אין לקבוע החלטות באופן בלעדי ללא שאלת בן הזוג בנושאים המהותיים שהוסכמו מראש – ולצורך כך ההסכם אמור להיות מאורגן באמצעות עורך דין משפחה מנוסה שיש לו טווח ראיה רחב לגבי העתיד לבוא.
עניין של הגדרה
יתכן מצב, שבו ההורות נקבעת למשותפת, אולם הסדרי הראיה או כפי שיקראו אינם נוחלים שוויון. כך או כך, אל מול עיני ההורים לראות את טובת הילד, ולזכור כי לתפישת הילד את שני הוריו יש השפעה גדולה – לכן נושא ההורות משותף ושווה – לעומת כל ההסדרים השונים שנקבעים בחוזה הגירושין. חלוקת זמני השהות אינה חייבת להיות בהכרח שווה. מתוך כך לא מדובר על "משפחה חד הורית" כשישנם שני הורים דואגים וחולקים את הנטל באופן שווה. באופן דומה, ראוי לנטרל צירופי לשון אשר פרשנותם טובה לזמן עבר, כמו למשל הליך "הסדרי ראיה", הליך ששמו מתאים לאסירים - ולהחליפם בחדשים.
.jpg)
