ככל שהתקופה מתקדמת ומאפשרת יישומים טכנולוגיים גבוהים מבחינת בדיקת רקמות וקביעת אבהות או קרבה משפחתית של עובר או תינוק לאביו, הסוגיות ההלכתיות והמשפטיות רק הולכות ונעשות סבוכות. השאילתא "מיהו האב" עשויה לענות על שאלות משפטיות ורגשיות שונות, כמו למשל קביעת מוצאו של הילד, אפילו קביעת דתו, ירושתו, אפשרות לקרבת דם, לאפוטרופסות, אפשרות לשמירת זכויותיו הקנייניות, לתביעת מזונות. סוגיית קביעת האבהות רלבנטית גם משום שעלולה להיות לו גם פסלות או מגבלה לנישואין כיוון שמוצאו או אביו אינו ידוע. נשאלת כאן השאלה – מה גובר על מה? האם ניתן לחייב אדם לעשות
בדיקת אבהות לצרכים שונים?
הדילמה שבכפיית בדיקה לקביעת אבהותישנה דילמה בעניין כפיית אדם מסוים לעשות בדיקת אבהות בכל שיטה שהיא – בין אם בדגימת רוק או בבדיקת דם ורקמות (DNA). קיימת כאן התנגשות בין הזכות לפרטיות שאותה יכול לטעון האב, אל מול אותה "תכלית ראויה" שבגינה למעשה פוגעים באותה זכות יסוד. כאן נכנס בית המשפט ובא לשמור על המידתיות שבעניין.
איך מחלקים את יסוד המידתיות?מחלקים את המידתיות לשלוש שאלות – האם ישנו קשר בין התכלית לבין שבירת הפרטיות? האם קיים איזון בין הפגיעה בזכות היסוד הזו לפרטיות ובין שמירתה? ולבסוף, האם ישנה דרך כלשהיא שמאפשרת את הפגיעה המינימלית בזכות היסוד על מנת למלא את התכלית שנמצאה לראויה?
לעתים לגילוי האמת ישנו משקל כבד יותרבית המשפט מתייחס לכל מקרה לגופו, ואם ישנו אינטרס לגלות את זהותו של האב משום שטובת הילד גוברת על פרטיותו של האב, הרי שרצוי לפנות ל
עורך דין משפחה כדי לקדם את האינטרס הזה, ולעשות צדק- כשנטל הוכחת האבהות היא על הצד התובע, כמו גם נטל גילוי הראיות.