סרבנות גט

לסרבנות גט יש הגדרה יהודית- הלכתית והגדרה על- פי דין. על- פי ההלכה, סרבנות גט הינה מצב שבו אחד הצדדים מעוניין לשים קץ לנישואין הרבניים ואילו הצד השני לא מעניק אותו. בימינו, ישנן שתי סיבות עיקריות: האחת היא סחטנות גט- כדי להשיג דבר מה בתמורה, והשניה היא נקמנות כלפי בן הזוג. על- פי הדין האזרחי, סרבנות גט הינה סירובו של אחד מבני הזוג להעניק גט תוך שנתיים מיום פתיחת התביעה.

הבדלי סרבנות גט של גברים מול נשים
על- פי ההלכה היהודית, הבעל הוא זה הבוחר את אשתו ונישא לה, לכן הוא יהיה גם זה המשלח אותה לנפשה אם לא חפץ בה. כשהבעל מבקש גט הוא אמור להוכיח לבית המשפט הרבני כי לא מתקיימים תנאים המחויבים לנישואין- בגידת האישה בבעלה או הוא אינו יכול לספק אותה בביאה, בקניין, בהגנה או במלבושים. הבעל יוכל להנשא באופן עקרוני בשנית תוך זה שהוא עדיין בהליכי גירושין ואף להוליד ילדים שלא יקראו "ממזרים" (כלומר מחוץ לנישואין), בעוד שבמצב הפוך- כשהבעל מסרב לתת גט לאשתו- עלול לקרות מצב שבו לא תוכל להנשא כל עוד לא התגרשה, וילדיה מחוץ לנישואין יקראו "ממזרים".

הכלים העומדים בפני מסורבי הגט
ניתן לפנות למקורות משפטיים- למשרד עורכי דין לענייני משפחה, לגורמים סוציאליים כאלו ואחרים, כמו גם לפנות אל בית הדין הרבני כדי שתופעלנה סנקציות. ישנן גם סנקציות אזרחיות שעלולות להיות מוטלות על הסרבנים עד שיתנו גט- מעמד זה יכול להסתיים גם בצו הגבלה למאסר.

הפתרונות
נשים מסורבות גט יכולות לפנות לגורמי ייצוג משפטי, אשר יגיש תביעה בגין הסבל, הבושה והנזקים הממשיים שבעיכוב מתן הגט, סנקציות דתיות שמחמירות עם הסרבן בבתי כנסת ובקהילה הדתית ועוד, בעוד מסורבי גט יכולים לפנות בדרישה לפטור דמי המזונות. עניין נוסף אשר אליו חותרים בתחילה הרשויות הוא עניין שלום הבית. באם רואים כי יש עוד סיכוי- הרי שישנם הסכמי גירושין או שלום בית.