בדיקת הרקמות היא בדיקה אשר עוזרת במידה רבה להוכיח לעיתים מי הוא האבא של ילד שנולד, ובעוד כמה מקרים. אם האב מכחיש כל קשר לילד, בית המשפט קובע שאין מניעה אלא לערוך בדיקת רקמות, שהוא הכלי במרכזי והאמין ביותר היום.
"הכלי האמין ביותר" להוכחת אבהות, היא בדיקת הרקמות, שמאוד ידועה בעולם המדע כבדיקה שמוכיחה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים אם האב הפוטנציאלי הוא אכן אביו של הילד שרוצה לתבוע אבהות (או אם האמא רוצה לתבוע אבהות). כאשר הדבר אפשרי, בית המשפט יעדיף להכריע תביעת אבהות על פי בדיקת הרקמות, למרות שלרוב, האבות לא רוצים לעבור את הבדיקה.
בדיקת DNA
בדיקת סיווג הרקמות בודקת בחומר התורשתי שנמצא בגוף, מספר רב של דברים שאצל אדם או אצל תאומים חייב להיות זהה. אם האנשים הם אינם קרובי משפחה בשום צורה, הסיכוי לדימיון בין הסימנים הללו הוא קלוש.
עורכי דין דורשים לעיתים בתביעות מסויימות לעשות בדיקת שייכות משפחתית או לשם זיהוי פלילי.
אם אחד הצדדים לא מעוניין - בי המשפט לרוב לא יחייב אותו לערוך בדיקת רקמות
אין מניעה
כאשר בית המשפט עומד בסוגיה בעייתית, לרוב הוא יפסוק כי אין מניעה אלא לעשות שימוש בכלי האמין ביותר שיש בתעשיית המדע כיום. אבל, אם אחד הצדדים סירב לבדיקת רקמות, בית המשפט לא יוכל לחייב אותו לעשות את הבדיקה בניגוד לרצונו.
ראיה לחובתו של האב?
למרות זאת, אם יש בכוחה של הבדיקה להכריע בנוגע לתביעות שיש בהן מחלוקת, לעיתים בית המשפט יראה בסירוב לביצוע הבדיקה ראיה לכך שמדובר באב של הילד. סירוב של הנתבע לבדיקה, ללא שום טעם סביר לסירוב, ישמש ראייה לחובתו. הבדיקה אשר פותחה בשנות ה-90 היא פחות פולשנית מקודמתה. יש לציין שביהדות, בדיקת אבהות שתוביל לבסוף להוכחה שאביו של הילד אינו מי שהיה נשוי לאם בזמן שהייתה בהריון, עלולה להוביל לרישום הילד כממזר.
.jpg)
