קביעת אבהות וביצוע בדיקת סיווג רקמות

בדיקת סיווג רקמות נעשית בכדי לגלות את זהותו של האב במקרים של נטישה, של אימוץ , אי וודאות לגבי זהות האב בעקבות מס´ גברים שעמם האם קיימה יחסים וסיבות שונות אחרות. פעמים רבות בעקבות ענייני שנוגעים לירושה, לאימוץ, לקביעת אפוטרופוס, רישום במרשם האוכלוסין שדורש פרטים של האב והאב נדרשת בדיקה מסוימת שתוכיח כי אדם מסוים הוא אכן האב. בדיקה זו מכונה בדיקת סיווג רקמות. במהלכה בודקים את סוג הדם, את סיווג הרקמות באמצעות בדיקה של הכדוריות האדומות, הלבנות, הDNA ומרכיבים נוספים.

האם בדיקת סיווג רקמות יכולה לפגוע בקטין?
בית המשפט שם את האינטרסים של הילד הקטין בראש ובראשונה. במידה וסיווג הרקמות יפגע באינטרסים של הקטין ייתכן ובית המשפט לא יאשר לערוך את הבדיקה. קיימות שתי סוגיות שנידונות לרוב בבתי המשפט: האחת היא בדיקת סיווג רקמות בעקבות הולדת ילד לאם שהייתה במוסד הנישואין והייתה כבר בהריון, והשנייה קביעת האבהות מכיוון שילד יהודי נולד לאישה פנויה. במקרה הראשון הדת תגדיר את הילד כממזר ועל כן בית המשפט לא נוטה לתמוך.

מה היא עמדת בית הדין הרבני בבדיקת סיווג רקמות?
בית הדין הרבני לא רוצה להכריז על ילד כ"ממזר" ועל כן ישלול על פי רוב את סיווג הרקמות. בית הדין הרבני מתבסס על העובדה כי הבדיקה בחיים לא תהיה 100% נכונה וגם אם היא תהיה נכונה ב99% היא לא תהיה קבילה בבית הדין הרבני מחשש לעשרית האחוז הזו. בית הדין הרבני טוען כי אין ענייני הלכה נקבעים על פי המדע אלא על פי התורה של בני האדם.

האם ניתן לסרב לבדיקת אבהות?
אם בית המשפט אינו כופה על האב המשוער לעשות את הבדיקה הוא לא מחויב לכך. בית המשפט , על פי רוב, לא יוכל לחייב את האדם לעשות בדיקה שתפגע בו פיזית. מדובר באחת מזכויות הבסיס והיסוד של האדם ועל כן להמרות אותה זו בעיה משפטית ומהותית קשה בדיוני בית המשפט.