קביעת אבהות

תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת על ידי מי מהצדדים (האם או האב לכאורה) לבית משפט לענייני משפחה (שלו יש סמכות ייחודית בנושא), ובה הם מבקשים להבהיר את אמיתות אבהותו של אדם מסוים על קטין, או לחליפין את אי- אבהותו כלפיו. בתביעת אבהות המוגשת לבית המשפט, בית המפשט אמור לקבוע כי אדם מסוים הוא אביו של אותו קטין או קטינה. ישנם לעתים קרובות ניגודי אינטרסים בין אינטרס הקטין לבין האינטרס של כל אחד מהוריו, על כן בבדיקות האבהות השונות, עומדת למול עיני בית המשפט טובת הקטין כעקרון – על. מגיש התביעה ימציא עותק ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו (עורך דין מטעמו).

סיבות להגשת תביעת אבהות
הסיבות להגשת התביעה יכולות להיות מצד האם, כל עוד היא רוצה להוכיח אבהותו של אדם לצורך תשלום דמי מזונות לקטין או לחליפין מעוניינת לשלול את זכויותיו באשר לאבהותו כלפי הקטין. תביעה זו יכולה להיות מוגשת גם על ידי האב המעוניין להצהיר כי הינו האב, בניגוד לטענת האם שמנסה לשלול את אבהותו, או לחליפין תביעה שבה הגבר טוען לאי- אבהותו, ובכך מעוניין להשתחרר מחובותיו כלפי הקטין.

השיקולים הרלוונטיים
טובת הקטין בבדיקות האבהות מתבטאת בהתחשבות בסוגיית ה"ממזרות". ישנם שני מצבי יסוד: בדיקת אבהות שתוביל להוכחת היותו של הקטין ממזר, או כאשר אין חשש לממזרותו. כאשר אין חשש לממזרותו של הקטין, זכות היסוד לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד פועלת והילד זכאי לדעת מאין בא ומה מטענו הגנטי, מהו הרקע הדתי, הלאומי והתרבותי שלו, ובהמשך זה יפעל גם לטובת דיני הקניין. כאשר קיים חשש לממזרות, בית המשפט יורה על מניעה לקיום בדיקת אבהות.

סירוב להיבדק
אם ניתן צו בדיקת אבהות על ידי בית המשפט (לבדיקת רקמות) אולם האדם האמור לקיים צו זה סרב לבצע זאת, יחולו עליו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, ויהיה ניתן להחיל על אותו אדם קנס או מעצר (ראו סעיף 28(ח) לחוק).