בגידה

בגידה היא אחת הסיבות המרכזיות לפירוק תא משפחתי, ומוכרת על ידי הדין העברי כגורם ישיר לגירושין אם היא בוצעה על- ידי האישה, וכך היא תהיה מנושלת מחלקה ברכוש למעט מה שנותר מהנדוניה. במידה והגבר הוא שבגד, הרי שאינו נמצא מפסיד ברכוש. חוק יחסי ממון התשל"ג 1973 הכריז על סדר חדש, אשר בעקבותיו כל בני זוג שנישאו לאחר 31.12.1973 חייב לערוך הסכם ממון בכתב, אשר ימומש במהלך הנישואין וגם לאחר מימוש גירושין.

הסכם ממון
 הסכם ממון אשר נערך בין בני זוג ונוסח על- ידי עורך דין משפחה, חייב להיות מאושר על ידי בית דין לענייני משפחה, במטרה לאשר כי בני הזוג ערכו את ההסכם מתוך הסכמה חופשית, כשהם מבינים מהו תוכן ההסכם, משמעויותיו ותוצאותיו. הסכם ממון אינו מבחין בין מי מבני הזוג אשר בגדו, אלא מוציא אל הפועל החלטה משותפת באשר לחלוקתו של רכוש ודברי ערך משותפים. בזמן גירושין, ישנה חשיבות להקדמת הצד השני במה שנקרא "מרוץ הסמכויות", על- כן חשוב להתייעץ עם עורך דין באשר לצעדים שינקטו.

משמורת ילדים
משמורת ילדים נקבעת על- פי רוב לפי טובת הילד, ולא על- פי ההעדפות של הוריו. כך בני זוג בוגדים עשויים לזכות למשמורת או להסדר ראייה אובייקטיבי. תסקיר הסעד מוודא כי יש באפשרותה של אישה שבגדה למשל לגדל את ילדה, ולהעניק לו את מלוא תשומת הלב.

פגיעה בזכותה של אישה לקבלת מזונותיה
בגידה אינה פוגעת בזכות האישה לקבלת מזונות לילדיה, אלא אם היא עובדת. ישנו הבדל בין הוכחה חד משמעית של בגידה מול בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה- המקלים יותר בעניין לטובת האישה או הילד. לכאן באה שאלת מרוץ הסמכויות ופניה מיידית לעורכי דין, כמו גם השכרת שירותי בילוש לקבלת הוכחות נחרצות הקבילות בבתי המשפט.