על פי אמנת האג, ישנה חובת החזרה אוטומטית של ילד חטוף אל מקום מגוריהם הרגיל, תוך כדי קיום התנאים באמנה.
בני זוג אשר מעוניינים להתגרש ויש בחיקם ילדים משותפים מסדירים בידי ערכאות משפטיות את תחום הסדרי הראיה של ההורה אשר אינו משמורן עם הילדים. הסדרי ראיה אלו יכולים להקבע על ידי בית המשפט או על ידי פקיד הסעד. ישנן פעמים בהן ההורה הלא משמורן אינו מרוצה מאותו ההסדר שנקבע בהסכם הגירושין, ומתוך כך נוטל הוא את הילד ומטיסו ביחד עימו למדינה זרה – ללא רשות ההורה המשמורן ובניגוד להסדר שנקבע אצל הרשויות. זו נחשבת לעבירה פלילית לכל דבר ועניין, והיא תטופל על ידי רשויות האכיפה בישראל.
פסק דין המורה להחזרת קטינה למקום מגוריה – תמ"ש (נצרת) 11110/07
הקטינה ילדתם של ישראלית יהודיה ובעלת תעודת שהיה זמנית בארצות הברית ואביה מחזיק באזרחות כפולה – ישראלית ואמריקאית, כשהוא מתגורר בארצות הברית לאורך עשרים השנים הקודמות לכך. ההיכרות בין ההורים נעשתה בשנת 2005 במהלך ביקור של האב בישראל ומשם האם עברה להתגורר עימו בארצות הברית. השניים נישאו בנישואין אזרחיים וגם רבניים בישראל, ולאחר מכן שבו להתגורר בארצות הברית.
חטיפת ילד למדינה זרה
שני ההורים מתמודדים על כס המשמורתלבני הזוג נולדה ילדה בארצות הברית, ולאחר שפרץ ויכוח בין בני הזוג האב הותיר את הילדה עם אימה, ולמחרת האם טסה ביחד עם בתה לישראל ללא בקשת רשות או הודעה מוקדמת לאב. האישה המתגוררת באשדוד הגישה תביעת גירושין ומשמורת לבית הדין הרבני שבמחוז מגוריה, וכן הגישה תביעת מזונות ודיור. האב מצידו הגיש באמצעות עורך דין משפחה תביעה להחזרתה של הקטינה לארצות הברית על פי אמנת האג.
מה אומרת אמנת האג?
בעקבות אמנת האג נוצר חוק אשר מגן על ילדים מן ההשלכות השליליות של חטיפה למדינה אחרת (בישראל עבירה זו נחשבת לפלילית). לפי חוק זה, על הילדים לשוב באופן מיידי למקום המגורים הרגיל והקבוע תוך קיום תנאי האמנה. לבית המשפט אין מקום לשיקול דעת, אלא אם מתקיימים חריגים שנבחנים – כמו למשל מקום מגוריו הקבוע של הילד לפני החטיפה.
.jpg)
