גירושין/ התרת נישואים בישראל בקרב זוגות נשואים נתון באופן מלא לראשותו ופיקוחו של בית הדין הרבני. אך מה עושים כאשר מדובר בזוגות חד מיניים? כיצד החוק והפסיקה מתמודדים עם סוגיה זו? המאמר שלפניכם מסביר בקצרה אודות הליך זה.
כידוע, בישראל נישואים של זוגות מאותו מין הם אינם נישואים חוקיים והממסד אינו מכיר בהם. יחד עם זאת, נשאלת השאלה מה קורה לגבי זוג חד מיני אשר נישא בנישואין אזרחיים בחו"ל, לצורך קיום ברית הנישואין ביניהם ולמרות שהם תושבי ישראל, והחליטו להיפרד ולהתיר את נישואיהם? במקרה הזה הדין מתוסבך הרבה יותר.
פנייה רק לבית משפט
לשם פירוק ברית נישואין של זוגות חד מיניים, נדרשת פנייה אל בית המשפט. היות ומדובר בנישואים שהם לא דתיים, רק בית המשפט יכול לקבוע התרה של הסכם נישואים זה. לשם הדיון בבית המשפט, מומלץ להיעזר ולהיוועץ בעו"ד לענייני משפחה כדי לעבור בהצלחה את סבך הבירוקרטיה הקשור להליך זה, היות ולא ניתן לדון בנושא הזה בבית הדין הרבני, למרות שרבים ניסו. מרגע שבית המשפט קבע כי אכן יש התרה של הנישואים הרי שהרישום בנושא חל גם על כל משרדי הממסד בנושא.
לא מעט פסקי דין קבעו את מקום הדיון
לא מעט פסקי דין שהוגשו בגין בקשה להכרת בנישואי חד מיניים או בפירוק נישואי כאלו, ושהועברו דרך בית הדין הרבני, הגיעו למסקנה כי זהו לא המקום לדיון בעניינים אלו כיוון שמבחינה דתית נישואי בני אותו מין הם דבר שלא מקובל מבחינה דתית ונחשב לסטייה. רק בית הדין לענייני משפחה מטעם בתי המשפט, יכול לדון בצורה אובייקטיבית והוגנת בבקשה זו תוך שמירת כבודם של הפונים. התוצאות אגב, הן לא תמיד לטובת הפונים אבל גם לא תמיד לרעתם.
דעת החוק והפסיקה על נישואין חד מיניים
סחבת בפניות מסוג זההיות ובין הדין לענייני משפחה, עמוס בפניות ותביעות, לרוב תביעות לפרק נישואין חד מיניים נדחקים לתחתית הרשימה, משום שאין שום ערכאה אחרת שיכולה לתת אלטרנטיבה לדיון בנושא. במקרה הזה, מלוא האחריות נופלת על השופט בדין שבנוסף לחץ התיקים שעליו לשפוט, בתיק זה צריך לגלות רגישות והקשבה רבה לשני הצדדים. שהדרישות הן כאלו, לא פלא שהפונים ביהמ"ש נתקלים בסחבת שיכולה גם לארוך אפילו שנה!
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם:
.jpg)
