בנקודת הזמן שבה רכושו של אדם הופך להיות לעיזבונו ואינו מותיר אחריו צוואה, הוא מעלה את הסיכויים לכך שהנותרים אחריו יוטלו באפלה גדולה יותר מאשר כשרצונו כתוב, מובהר ומאושר בידי בית המשפט – וזה פתח לסכסוכים במשפחה.
גישה אל כתיבת הצוואה נעשית בדרך כלל לאחר המצווה גמל בליבו את חלוקת רכושו שיוותר אחריו והוא מעוניין להנציח זאת בכתב, אולם פעמים רבות, כדאי לפנות לעורך דין ירושות גם כדי להתייעץ באשר לתסריטים אפשריים בעקבות חלוקת הנכסים באופן מסוים שחרג מהחלוקה על פי חוק הירושה. ניתן לגשת לחלוקת הנכסים באופן שימנע סכסוכים עתידיים קשים בין היורשים ובין מי שלא חולקה לו ירושה. בכך המצווה יכול לרכוש שליטה מירבית על הנעשה ברכושו ובחברת יורשיו לאחר מותו.
ניהול צוואה ועריכתה התקינה
עריכת צוואה באופן תקין על פי חוק תמנע סכסוכים שטבעם להתפרץ גם בזמן שהמצב רגיש בתקופה שלאחר מותו של אדם. ישנם בחוק כללים לעריכת צוואה תקינה כמו למשל ארבע הדרכים העיקריות לכתיבתה – שכיב מרע, בעל פה, צוואה בפני רשות וצוואה בכתב. מנסח הצוואה יהיה עורך דין – או שיאשר אותה לאחר שיווכח כי אין בה מקור לסכסוך אפשרי. לאחר מכן יעביר לאישורו של בית המשפט.
סכסוכי ירושה ותפרונם
צו ירושהצו ירושה מפעיל את הכתוב בחוק הירושה כדי לרשת את עזבונותיו של המנוח בחלוקה הקבועה והידועה מראש. מתוך כך, מלכתחילה אמורים להמנע סכסוכים בין יורשים אפשריים, אולם לפני שחולקים את הירושה בין היורשים הידועים, יכול לצוץ גורם מסוים ולהגיש התנגדות מסיבה מסוימת. הדרך הברורה לנטרול מריבות וטיעונים מעין אלו היא לכתוב את הצוואה העדכנית ביותר שניתן לעשות.
סכסוכים על בסיס צו ירושה
כשאין צוואה, הסכסוכים על העיזבון יכולים לכלול בין היתר עילות כמו חוסר הידיעה מה שייך או מה אינו שייך לעיזבון המחולק, ביצוע מהלכים יוצאים מגדר חוק הירושה על מנת "לעשות צדק" לגבי החלוקה של הרכוש לאחר שבחייו של המנוח נתן מרכושו יותר או בירור מעמיק שבו מתברר כי המנוח השקיע בעסקיו של מי מהיורשים במהלך חייו באמצעות העברת מתנה או בסתר או כשבן או בת הזוג תובעים פירות מנכסי הירושה כמו דמי שכירות מן העיזבון.