ירושת המשק החקלאי שונה ומורכבת מהליך רגיל של הורשת נכסים. במקרה זה יש להתנהל על פי הוראות שונות של חוק הירושה – הוראות ירושת משק חקלאי, משום שהמשקים בישראל – ברובם נמצאים תחת חכירה ולא עוברים בבעלות בטאבו.
על פי סעיף 114 לחוק הירושה ניתן להבין מהי הגדרתו של משק חקלאי, ובין היתר – יחידה שחלוקתה עלולה לפגום בפועלה כמשק חקלאי. לפיכך, ישנו אדם אחד שיורש את המשק, ומפצה את היורשים האחרים על פי שווי החלק במשק מן העיזבון שמגיע לו. לרוב, אין הסכמה תחת אותה חלוקה ליורשים – כל אחד דורש את ריבונותו – שלו על האדמה, וישנן שאילתות שנוגעות לעניין הנכסים שמהווים את הנכס החקלאי, שווי המשק לחישוב בין היורשים וצורת הפיצוי ליורשים האחרים. בית המשפט יכריע בזאת ובעניין זמני הסילוק של החובות.
ישנם חוקים ברורים לירושת משק חקלאי
משמעותו של סעיף 114 בחוק הירושה
סעיף 114 בחוק הירושה יקבע כי היורש המתאים ביותר לקיום המשק – הוא יקבל את הנכס. עליו להסכים לכך – לקבל את המשק וגם לעבד אותו. במידה שלא נמצא יורש שיכול או שמסכים לקיים את המשק החקלאי, הזכויות של בר הרשות תוחזרנה לידי "המנהל" – מנהל מקרקעי ישראל.
גם אם רשום בצוואה עניין הורשת המשק החקלאי, הרי שיש להעבירו ליורש יחיד, משום שמנהל מקרקעי ישראל אוסר על פיצולו של המשק החקלאי באם זה יפגע בכושר קיומה. אם ישנם חילוקי דעים בין הצוואה לחוזה, הרי שהוראות החוזה המשולש שבין מנהל מקרקעי ישראל שהוא בעלי הקרקע, הסוכנות היהודית שהיא השוכר ובין חברי האגודה שמקבלת ומקנה זכויות שימוש (ולא זכויות קניין) בקרקע לחבריה גוברות על הוראות הצוואה.
איך ניתן לברר את נושא הזכויות?
ההסדר המשפטי לפיו נקבעות זכויותיהם של חברי מושבים במשקיהם אינו הסדר אחיד. יש לפנות להסכם שממנו נוצרה מלכתחילה הזכות במשק – ולכן רצוי לפנות לעורך דין שמטפל בנושא. רצוי להוסיף, כי זכותו של הבן הממשיך תחול רק לאחר ששני הוריו הלכו לעולמם, אולם בתנאים מסוימים יהיה ניתן לבטל את הזכות הזו.
מינויו של "בן ממשיך"
כאשר מינויו של בן ממשיך נעשה בחיים, משמעות העברת המשק לבן היא מתנה- ולא ירושה. יש להשלים זאת כדין – ולרשות את הנכס במנהל מקרקעי ישראל על שמו, בסוכנות ובאגודה. המינוי של הבן הממשיך כדין עשויה למנוע בעתיד סכסוכים שבין בני משפחה.
.jpg)
