מי שאינו נוטל את הכפפה בעניין צוואתו בכל שלב של החיים, החוק יטול אותה על פי התבנית הקבועה בו, על מנת למנוע חילוקי דעות ומחלוקות בין היורשים. לפי חוק הירושה, עיזבון ללא צוואה תחולק בין היורשים כפי שהחוק סימן מלכתחילה בתבנית נוקשה ובלתי מתפשרת בין כל קרוביו של המנוח. החוק לא יכול לאלץ כל אדם לפעול לכתיבת צוואה כזו או אחרת, אולם יכול לקבוע כיצד לנהוג במידה ואין. בנוסף לכך, החוק מגביל את המצווים לארבע שיטות שונות של עריכת צוואה על מנת שתהיינה קבילות בבית המשפט ולמימוש.
צוואות שנאמרו בפני עדים
ישנן שתי שיטות לעריכת צוואה אשר נערכת מול שני עדים ניטראליים שאינם מושפעים באופן מסוים מהירושה (אלא אם בית המשפט אישר זאת). "צוואה בעדים" תכלול תאריך, חתימה של המצווה בכתב ידו, והצהרה של המצווה בפני שני העדים שיחתמו גם הם על ה
צוואה בחתימת ידם כי המצווה הוא זה שחתם עליה. "צוואת שכיב מרע" גם היא נאמרת מול שני עדים בצירוף של תאריך ונסיבות שבעטיין הצוואה נערכה. בצוואה מסוג זה עורכים זכרון דברים, ומפקידים אותה אצל הרשם בענייני ירושה.
צוואה בפני רשות
חוק הירושה בסעיף 22, מורה על אופציה נוספת לערוך את הצוואה, ובשיטה זו נוקטים כל מי שכוחו במותניו והוא מעוניין בסידור מראש של כל תנאי הצוואה גם אם היא לא תתממש בעוד שנים רבות. ניתן לשוב ולשנות את הצוואה ככל שרוצים ורק האחרונה תהיה בתוקף. את הצוואה עורכים מול רשם הירושות, רשם ביהמ"ש, חבר של בית דין דתי או
נוטריון.
צוואה בכתב יד
דרך נוספת ופשוטה לעריכת צוואה היא כתיבתה בכתב ידו של המצווה. לאחר רישום הצוואה שבה הוא מורה על חלוקת רכושו ועל רצונותיו, יש לכתוב תאריך וחתימה בכתב ידו כמובן. המצווה רשאי להוריש את רכושו לכל מי שירצה – גם ללא קשר משפחתי. בצוואה מסוג זה רצוי להסתייע בעורך דין ירושה על מנת למנוע אפשרות לפסילת צוואה בידי מתנגדים לצוואה.