משמעות הבטחת בן ממשיך בנחלה

מעמדו של "בן ממשיך" לאחר פטירתם של הוריו אינו ברור כשמש, ויש להבהירו עוד עד כדי העמדת זכויותיו והליכים למינויו כבן יחיד על פי חוק. הנחת עבודה של "בן ממשיך" על פיה מונה להיות ממשיך בנחלה על ידי הוריו עלולה להיות מופרכת כשזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק והדרישות. כל אותן הטעויות בהגדרת "בן ממשיך" מקורן בפרשנויות שיש בהן שימוש בקרב אוכלוסיית המושבים – ואוסף הפרשנויות סבוך ורב עד כי לא ניתן לראות את העצים מרוב היער, ובטח שלא את העץ הבודד שמסביר מהי הפרשנות הנכונה.

מהו "בן ממשיך"?
מקור המינוח הוא הזמנים שבהם לקרקע ולחקלאות היה ערך לאומי, והייתה כוונה להשאיר את הקרקע אחידה ובלתי מפוצלת או מחולקת, אף אם החלוקה הינה בין אחים. כן, נבחר בן ממשיך שהוא היחיד שאליו תועברנה הזכויות בנחלה. תקנה 3א בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג 1973 מסדיר את הדרך שבה "בן ממשיך" יתקבל באגודה. מדובר בבן אחד או בנכד אחד בלבד המחזיק במשק חקלאי מכוח ירושה או התחייבות בלתי חוזרת של הוריו. בנוסף, ההכרה בהיותו של בן ממשיך אינה מקנה לו זכויות קנייניות במשק, אלא במסגרת ההסדרים שבינו לבין הוריו.

זכויות במשק החקלאי
 יתכן לאור העניין כי אדם יהיה בעל זכיות קנייניות במשק אולם לא יהיה חבר באגודה. מאידך קיימת האפשרות ההפוכה, יהיה חבר באגודה בדרך שתסלול לאותו אדם להתקבל כ"בן ממשיך"- היא זו שאישרה אותו כחבר אגודה, אולם עדיין לא יקנה לו זכויות קנייניות.

הניסיון לפיתרון הסוגיה
רצוי לברר את הבסיס המשפטי המחייב על ידי עורך דין להיותו של אדם "בן ממשיך" – הדרך הכי טובה היא בעוד ההורים בחיים לברר מהו המעמד המשפטי והזכויות בנחלה. היות ויש להפריד ולהבדיל בין זכויות החברות באגודה ולבין הזכויות הקנייניות של הבן הממשיך, רצוי להבין מה אלו מעניקות בפועל.