סרבנות גט הינו מושג שאין לו הגדרה יחידה, אלא שלגופים שונים ישנה תפישה שונה אודות המושג. כיון שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יכולים לראות סרבנות גט באור שונה מהשני, כך גם הפסיקה העתידית לאותו מקרה ספציפי.
סרבנות גט היא תופעה שעושה שימוש בכבודו ובחירותו של אדם – אלו נפגעים כשהצד הנשוי אינו מעוניין להפרד ולתת גט. על פי חוק היסוד במדינת ישראל לכל אדם ישנה זכות לחוק יסוד שמאפשר לו לבחור בגורלו, מבלי להיות תלוי באחר. סרבנות גט היא מצב שבו ניתן לעתים גם לטעון לעוולה נזיקית ולא רק עוולה של הפרת חובה חקוקה. כדי לבחון אם אלו אכן עילות לתביעה באמצעות
עורך דין משפחה, יש להתייעץ ולברר מה טיב הפגיעה בצד העגון.
פסיקת גירושין לאחר סירוב לגט
המקרה הפשוט מראה, כי במקרה של הליכי גירושין ממושכים לשני הצדדים האורכים זמן רב בשל סירוב של אחד מבני הזוג להתיר את הסכם הנישואין,
בית המשפט רשאי יהיה לפסוק גירושין על פי כפיה, המלצה או חובה. העילות שבאות לשרת תא הצד העגון תהיינה בין היתר מאיסה מוצדקת, עקרות, סכנת חיים או נישואין אסורים.
הרקע ההלכתי בכפיית גירושין
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים משנת 1953 מתיר את הפסיקה בעניין אך ורק לבתי הדין הרבניים – ולפיכך הפסיקה מחייבת התייחסות לדין העברי באותה הסוגיה. הרמב"ם פורש עשרה מקרים בהם ניתן להעניק גט בכפיה, ובדרך כלל הבחירה תושפע מן העמדה ההלכתית של הדיינים.
מהן עילות הכפייה?
ישנה עמדה עקרונית לפיה אין לכפות על הבעל לגרש את אישתו, אולם ישנם מצבים בהם קיום היחסים בין בני הזוג עלול לסכן חיים, כמו למשל חולי במחלה מסוימת או בעל ריח רע, עקרות – ביחוד אם עניין העקרות לא נתגלה עד לאחר הנישואין, הפגנת אלימות בכל צורה שהיא או שאינו מכלכל אותה דיה כפי שממילא הוסכם מראש בכתובה. עדיין, גם אם לא כל העילות נתונות ברשימה זו, יש מקום לשאת ולתת בפני בית המשפט באשר לכפיית גירושין על הסרבן.
.jpg)
