אילו פשעים מחייבים הסגרה ?
ישנם פשעים מסוימים המחייבים הסגרה מיידית של העבריין וביניהם: פשעי מלחמה, שוד ים, פשע נגד האנושות וסחר בעבדים. הסכמים מסוג אמנם מיידים אך לא סופיים. ההחלטה הסופית תהיה בידי המדינות החתומות על ההסכם והרצון של המדינה להקל עם העבריין המוסגר או להקשות עליו.
מה הוא הליך ההסגרה בפן המשפטי?
כאשר מגיעים לסיטואציה בה עבריין אזרח ארץ בורח לארץ אחרת על מנת לנסות להתחמק מעונש פועלים באופן הבא: המדינה ממנה ברח האזרח פונה למדינה אליה ברח ומבקשת שיתוף פעולה בהתאם להסכמים להליכי הסגרה שנחתמו מבעוד מועד. קיימות מדינות שאיתן אין הליכי הסגרה, אלו הן מדינות שלא רואות עין בעין עם המערכת המשפטית הישראלית. אם אכן קיים הסכם בין המדינות, על המדינה אליה ברח האזרח יש לעשות את ככל שהיא יכולה בכדי להסגיר אותו ולהעבירו לטיפול המדינה ממנה ברח.
מי הם הכוחות המטפלים בהליכי ההסגרה?
הגורמים המטפלים בהסגרה עצמה הם פרקליטות המדינה, המשטרה וכוחות הביטחון ומערכת המשפט. בישראל הליך ההסגרה מתבצע בין המדינה ממנה ברח האזרח לאינטרפול שמטפל בנושא לבין הגופים השונים המצוינים לעיל. האינטרפול מגיש צו מעצר זמני, רשויות החוק דואגות למעצר ומשם מועבר החשוד למערכת המשפטית שקובעת את המשך עתידו – מעצר, ערבות, מאסר וכו´.
מה הם השיקולים למעצר אדם שברח מהארץ?
כל מעצר מסוג שהוא מחויב בצו מסודר טרם המעצר. הליכי הסגרה הם מעט שונים ממעצר רגיל שכן המדינה צריכה לערב מדינות אחרות בהליך וחתומה על הסכמים ותנאים מסוימים עם מדינות שונות ועל כן יש השתדלות רבה לא להפר כללים אלה בכדי לכבד את המדינה מולה עובדים ולא להרוס את היחסים עימה.