סגירת תיק יכול שתעשה ממספר סיבות מגוונות בינהן חוסר אשמה או חוסר הראיות (no case to answer ) המאמר שלפניך מציג את הסיבות והאפשרויות בפרוט הנדרש:
חוסר אשמה או היעדרן של ראיות יכולים להיות סיבת סגירת תיק פלילי. לעתים, גם רישומו במשטרה ימחק. ישנן השלכות שונות בין כל נסיבת
סגירת תיק פלילי, ועל כן עורכי דין במשפט הפלילי בוחרים בקו ההגנה הטוב ביותר בהתאמה ללקוח. הוראות סעיף 62 בחוק סדר דין פלילי משנת 1982 קובעות מתי סוגרים תיק פלילי, איך ומהן המשמעויות הנובעות מכך.
סגירת תיק פלילי אפשרית על פי שני טעמים – חוסר בראיות או היעדר עניין לציבור כשהיעדר העניין נובע משיקולי עניין לציבור, ולא משיקולי ראיות. אילו עולה ספק סביר משאלת חפותו של החשוד עילת סגירת התיק תהיה "חוסר בראיות", אולם אם לא מוטל ספק בדבר חפותו של החשוד, הרי שהתיק נסגר מפאת "חוסר אשמה", ובין זה לזה ישנו הבדל מהותי.
ההבדל שבין סיבות הסגירה
תיק שנסגר בעילת "חוסר ראיות" או בעילת "חוסר עניין לציבור" עדיין עקבותיו נמצאים במרשם הפנימי של המשטרה. זהו רישום פנימי – ולא רישום פלילי. תיק חקירה אשר נסגר בעילת "חוסר אשמה" אינו רשום במרשם הפנימי של המשטרה ואינו מצוי גם ברישום הפלילי – על מנת למנוע עגמת נפש למי שחפותו נמצאה מלאה. מסיבה זו רבים פונים לעורך דין פלילי על מנת שיסב את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה".
בדיקת ראיות - לא תמיד מובילה לתוצאות הנדרשות
איך בודקים את הראיות?
אילו חושדים כי לתיק פלילי מסוים ישנן ראיות קבילות בבית המשפט שיחשידו את פלוני בביצוע העבירה אולם אין בהן מספיק כדי להחשיד את החשוד במעשה עבירה או אשמה, התיק יסגר לאור "חוסר בראיות". ראשית בודקים את הראיות הקבילות שתבססנה את יסוד העבירה המיוחסת לו, ולאחר מקן מעריכים משקלן של העבירות ובודקים מהימנותן.
מתי זהו "חוסר עניין לציבור"?
אמות המידה לקביעת חוסר עניין לציבור הותוו על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, בקובעו כי חשוד בעבירה פלילית יעמוד לדין במקרה ספציפי שבו עניין הציבור עולה על העמדתו לדין. בנוסף ישנם שיקולים כחומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, שיקולים מוסדיים של התביעה ומידת הסבירות של השיקולים.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
